עציץ לעצמם.
טחבים, כמו הטחובית "ארוכת-הפרי" (Bryum torquescens) שבתמונה הם צמחים רב-שנתיים. הם מתחדשים מדי חורף מחלקיהם המיובשים. חלקם, הצומחים במפוזר, מצמיחים שלוחות צדדיות, ישירות על המצע, אך אלה הגדלים בצפיפות ממשיכים לגדול מהגבעול של השנה הקודמת. התוצאה היא כרית, הבנויה מבחוץ מגבעולי טחב ירוקים ודחוסים, אך בפנים ממולאת בשאריות הגבעולים והעלים מהשנים הרבות שחלפו.
חלקים אלה הופכים לרקבובית, כמעט כמו הכבול ממנו עושים את אדמת העציצים שמוכרים בחנות. כרית הטחבים רכה וספוגית למגע. היא שומרת בתוכה על לחות וחומרי תזונה. עם הזמן, עומקה יכול להיות משמעותי. הטחובית בתמונה צומחת בחולות - אדמה דלה ויבשה - ובכל-זאת היא זוכה להתקיים על מצע רקבובית עמוק אשר יצרה במו-ידיה.
פארק השיטה המלבינה, אשדוד, 2.2018
***
בעוד עלי הטחובית (.Bryum sp) מתמלאים מים ומתעוררים מתרדמת הקיץ שלהם, מנבגי השנה שעברה, שנפתחו כבר בתחילת האביב, עוד עומדים על זיריהם, עם שיני הפריסטום המלבינות בפתחי הקופסיות. לא ברור אם עוד נותרו בהם נבגים לפזר. מבנה העלים, הקופסיות ואפילו השיניים היו יכולים לעזור לי לקבוע לאיזה ממיני הטחובית הרבים שייך הצמח הזה. אבל בשביל זה הייתי צריך לקחת דוגמית למעבדה ולהביט בה במיקרוסקופ. משההזדמנות התפספסה, תצטרך זהות הטחב להישאר תעלומה.
יער חדרה, 11.2020
***
בעונה הזאת יש לטחבים נוכחות רבה. חלקם עוד נושאים את המנבגים של השנה הקודמת, ורובם כבר מגדלים מנבגים חדשים. בדגימה שבתצלום הזה ניתן לראות את שניהם: המנבגים הישנים והיבשים מגלים לנו שמדובר במין מהסוג טחובית (Bryum), וביניהם רואים צמיחה של זירים ירוקים ושקפקפים שיגדלו לכדי מנבגים במהלך החודש. ניתן לראות שבדגימה הזאת יש לא מעט אדמה המוחזקת מתחת לנוף הטחובית. לטחבים אין שורשים, אך הם מגדלים שלוחות תת-קרקעיות הנקראות ריזואידים (rhizoids), שתפקידן היחיד הוא להחזיק את הצמח במקומו. כמובן שמלבד החזקת הצמח, הריזואידים עוזרים להחזיק את הקרקע ולמנוע את סחיפתה בגשמי החורף.
גבעות טירת שלום (אנ"מ נס-ציונה), 1.2022