לפעמים, כדי "לתפוס את כולם" לא צריך ללכת רחוק.
על האדמה בחצר הבניין שלי מצאתי השבוע טחב מהסוג פיסידנס (Fissidens), המכונה באנגלית pocket-moss (ילדי שנות ה-90, אתם יודעים מה לשיר).
השם נובע מהמבנה המיוחד של העלים: העלים פונים בניצב לגבעול ומסודרים במישור אחד, כמו עלי אירוס. כל עלה מכיל כיס בבסיס הצד הפונה לגבעול. הכיס הזה חובק חלקית את הגבעול, ואת בסיס העלה שמעליו.
איזה מין זה של פיסידנס? לא אוכל להגיד. בעולם יש מעל ארבע-מאות מינים ידועים, ביניהם מינים חד-ביתיים ודו-ביתיים, מינים בעלי מספר כרומוזומים שונה, ואף מינים החיים טבולים לחלוטין במים מתוקים. רובם פזורים באזור הטרופי של העולם, אבל גם בארץ יש כמה. מבדילים ביניהם לפי תכונות של המנבג והעלים - בשבילן דרוש מיקרוסקופ.
איזה מין שזה לא יהיה - לכבוד הוא לי לחלוק איתו את חצר הבניין המשותף. ואולי יום אחד, כשיתחשק לי, אגדיר אותו.
כפר-סבא, 1.2023
***
טחב-העלים הקטן, פיסידנס שחוח (Fissidens incurvus) מבשיל את מנבגיו על קליפה של עץ אורן השוכב בחורשה. עונת הפעילות של טחבי ישראל היא קצרה: משהמצע נרטב בתחילת החורף, ועד שהוא מתייבש, בתחילת האביב. לכן, רוב המינים כבר מציגים מנבגים בפברואר. תוך זמן קצר ינשר מכסה המנבג החום, ויחשוף את הפתח עטור השיניים של הקופסית, ממנו יתפזרו הנבגים, כמו זרעי פרג המתפזרים מהלקט.

הקריה החקלאית, ראשון-לציון, 2.2024