זאת העונה, חברים!
בחורף הישראלי, שנראה כי מוקדש ברובו לגשם וצמיחה, שולטים זחלי הפרפראים. הם נהנים מהעלווה השופעת ולדעתי, גם מהמיעוט היחסי של חרקים טורפים (בהשוואה עם האביב). בין אלה בולט במיוחד דובון הקורים (Ocnogyna loewii), עם מטווי המשי והשיער החום שלו. דובון הקורים אינו הזחל היחיד שנצפה בישראל בקבוצות גדולות, אך הוא אולי בעל טווח התזונה הרחב ביותר מבין אלה (האחרים לרוב קשורים לסוג צמח מסויים) ולפיכך, מצוי בכל בתה ואחו.
יחסית לזחלים שעירים אחרים, דובון הקורים אינו ידוע באלרגניות גדולה (אף כי תמיד יש אנשים רגישים) ורובנו יכולים לגעת בו בבטחה.
קריית אונו, 1.2016
***
ומי אלה ליד רגל הצב?
הרי אלה זחלים של דובון הקורים (Ocnogyna loewii)! כרגע הם זעירים, והמטווה שלהם כה זעיר, עד שלא הייתי מבחין בו לולא עמד הצב לידו. הזחלים, שכרגע בקעו מביציהם, צפויים להתנשל שש פעמים עד סוף מרץ - אז, כעבור ארבעה חודשים של זלילה, הם יהיו גדולים מספיק כדי להתחפר ולהתגלם באדמה. בתקופת גידולם הם יהפכו לאחת החיות השכיחות בשדה, ולמקור מזון חשוב עבור מגוון בעלי-חיים, מנמלים עד קוקיות מצוייצות.
שדה השפה, מרחבי-רחובות, 12.2021
***
בחיים לא ראיתי דבר כזה: התפרצות של דובון הקורים (Ocnogyna loewii)!
במקום מטווה יחיד, מקובצים כאן מטווים רבים, המכסים מספר מטרים רבועים. אלפי הזחלים מחסלים את העלווה - אפילו את עלי הקיקיון! דובון הקורים לא נחשב למזיק, שכן הוא עונתי מאוד ומתרכז בעיקר בצמחי בר. מספריו בחורף גדולים, אך הזחלים על-פי רוב פזורים ברחבי השדה, ולא מכבידים על חלקות ספציפיות. יהיה מעניין לגלות מה גרם לתופעה האבנורמלית הזאת, בה יצורי החורף התמימים הללו הראו את הצד האפל שלהם.
ראשון-לציון (ליד גבעת האירוסים), 2.2021
***
כשאנחנו מטיילים בשדות בימים אלה נראה לעתים זחל של דובון הקורים (Ocnogyna loewii) אשר ירד אל השביל ונראה כנובר באדמה. דובון זה הגיע לסיום שלב הזחל שלו והוא מתחפר על-מנת להתגלם. אנחנו יכולים לאחל לו לילה טוב, שכן הוא הולך לבלות זמן רב במנוחה, עד להגחת העשים הבוגרים, עם בוא הסתיו.
זה מזכיר לנו כי חרקים לא סתם מתחלפים עם העונות. חרק שעונתו עברה צריך "להסתתר" איפה-שהוא בשאר השנה (בין אם הוא מסתתר כזחל, כבוגר, כגולם או כביצה). ה"איפה-שהוא" הזה הוא לעתים קרובות האדמה. לכן כל-כך חשוב לא להפר אותה במקומות שאנחנו מבקשים לשמור. חריש או כיסוי הקרקע יעלה לא רק בצומח של המקום, אלא בחייהם של החרקים הממתינים לעונתם - חרקים המהווים את החלק העיקרי של מגוון המינים בשדה!
שדות אפולוניה, 2.2021
***
יצורים שכיחים ממחישים, למעשה, כמה ממגוון המינים נסתר מאיתנו. דובון הקורים (Ocnogyna loewii), למשל, הוא הזחל הנפוץ ביותר בשדות החורף והאביב המוקדם. הם בכל מקום, ואולי היינו מצפים שגם הבוגרים יהיו נפוצים. אבל הם לא נפוצים, אף נדירים למדי. סיפור הפוך יש עם זחלי פרפרים שונים. זחלים של לבנין הצנון או נמפית החורשף הם קשים למציאה, אף כי הבוגרים שכיחים ובולטים.
אנחנו רואים שאפילו ליצור שכיח יכולים להיות שלב חיים או שניים נסתרים. ויש יצורים אצלם כל השלבים נסתרים. לצד העשים שאנחנו רואים רק פעם בשנה, בזמן ההגחה, או ההתגלמות, יש כאלה שדואגים לא לבלוט לעינינו לעולם.
גבעת חבצלת, רחובות, 3.2022
***

הזחל החמדן הזה של דובון הקורים (Ocnogyna loewii), החושק בסביון של השכן, מדגים לנו את ההבדל בין רגליים לרגלי-דמה.
כרגיל בחרקים, זחל זה מצוייד בשלושה זוגות רגליים, הגדלות מתוך החזה שלו (חטיבת הגוף האמצעית). הרגליים מחולקות לפרקים ומסתיימות בציפורן. לרגליים אלה טווח תנועה רחב והן דומות לרגלי הבוגר. רגלי-הדמה צומחות מהבטן - איפה שלחרקים אין רגליים. הן חסרות פרקים ומסתיימות בכרית הצמדה. טווח התנועה שלהן מוגבל לתפיסה ושחרור, במתואם עם הרגל הנגדית. לפרפראי הבוגר אין מקבילה לאיברים אלה.
רגלי-דמה התפתחו במקביל בכמה קבוצות של חרקים אצלם לזחל יש בטן ארוכה הזקוקה לתמיכה נוספת. המבנה והמספר שלהן שונה בקבוצות השונות. אף כי אינן רגליים של ממש, רגלי-הדמה משקפות את הפוטנציאל ההתפתחותי של פרקי הבטן, אשר באבות החרקים היו דומים לפרקי החזה ונשאו גפיים, כמו שניתן לראות בסרטנים, קרובי החרקים, אצלם משתמרות הרבה מהתכונות הקדומות של פרוקי-הרגליים.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי רחובות, 3.2020