top of page

ברכיה

(Anas platyrhynchos)

קוואק!
הברכיה (Anas platyrhynchos) היא ברווז גדול, בעל תפוצה רחבה, המצוי ברחבי אירואסיה הממוזגת ובצפון אמריקה, עם מינים קרובים לו החיים פחות-או-יותר בשאר העולם. בחלק גדול מאזור תפוצתה, הברכיה יציבה, אך באזורים בעלי חורפים קשים, הברכיה נודדת. בשונה מנודדים אחרים, היא לא מרחיקה, אלא מבלה את החורף בדרום תחום תפוצתה, או רק קצת מעבר לו: בדרום אסיה וצפון אפריקה.
ישראל הייתה, כנראה, אזור חריפה של המין, אך באמצע המאה ה-20 החלו להופיע קינונים, תחילה בעמק החולה, ובשנת 1967, גם במישור החוף. היום הברכיה היא מקננת שכיחה בישראל. בדומה לבנות-מינה באירופה ואמריקה, היא הפכה לעוף עירוני, שאינו חושש מאנשים ומצוי תדירות בפארקים ונופים מלאכותיים אחרים. גורם אפשרי התורם למגמה זו הוא הכלאה עם ברווזי בית, שכן הם בסך-הכל אוכלוסיות שבי של הברכיה. גורם נוסף הוא כנראה איסור הציד שנכנס לתוקפו בשנת 1955, והפך את ישראל לאחד המקומות הבטוחים ביותר עבור ברווזים.
כך, בחורף אנחנו יכולים להנות מביקור הברכיות האירופיות, אך בקיץ יש לנו הכבוד לחזות, באגמי הפארקים והנחלים האורבניים, בברכיות ישראליות עם ברווזונים - צאצאים לעליית שנות השישים והשבעים. דור מי-יודע-כמה בארץ.

רכבת מרכז, תל-אביב, 5.2019
***

בשנת 1954 נמצא לראשונה קן ברכיה (Anas platyrhynchos) באגם החולה. בשנת 1967 הופיע קינון ראשון במישור-החוף.
עיון בלקסיקון הציפורים של 1981 מראה שהברכיה היא מקנן "נדיר ביותר". אנציקלופדיית החי והצומח, משנת 1986, מספרת על התרבות קינוני הברכיות, והלקסיקון משנת 2003 מסווג את הברכיה כמקננת "נדירה למדי" בלבד.
נדירה למדי - זה עדיין מרגש מאוד, כאשר אתה נתקל בטעות בקן ברכיה על גדות נחל שפירים בשנת 2004.
כנראה שהתרבות הברכיות בארץ הקדימה את הספרות, כך שכבר לא היו "נדירות למדי" כשהלקסיקון יצא.
היום אתר הצפרות הישראלי מספר כי בארצנו מקננים מאות זוגות של ברכיות. הן הפכו לברווז עירוני שכיח, כמו שמקובל מסביב לעולם. גם האנציקלופדיה וגם האתר חושדים כי שינוי התנהגותי זה נובע מתערובת של ברווז הבר עם צורתו המבוייתת, ברווז הבית.
תל חירייה, 4.2004
***

אמא ברכיה (Anas platyrhynchos) בודקת בזהירות את השטח, בעוד שלושת הברווזונים ששרדו עד כה מסתתרים בסבך ומחכים לאות האומר שזה בטוח לשחות בעקבותיה.
לא חשבתי עד עכשיו על בריכות חורף כמקומות רבייה של עופות מים, אבל אם הקינון מוקדם מספיק בעונה, זה בהחלט אפשרי. ברכיות עוזבות את הוריהן בגיל חודשיים, דבר שמשמעותו היא שהברווזונים האלה כנראה יספיקו לעשות כן לפני התייבשות הבריכה.
בריכת חורף הרצליה, 3.2021
***

הברכיה (Anas platyrhynchos) שייכת לשבט הברווזים המסננים, להם אופיינית תנוחת האכילה שבתמונה. במצב המצחיק הזה חופשי הברווז לחפש לו אוכל בדמות צמחי מים, סרטנים ורכיכות. מקורו דומה במבנהו למזיפות הלווייתן, והוא משמש לסינון יצורים זעירים מתוך גוף המים. בריכת החורף עשירה בפלנקטון מכל הסוגים, כך שהברכיות לבטח לא ירעבו.

שמורת בריכת רחובות, מרחבי-רחובות, 2.2022
***

המיניות והמגדר של ברווזי הברכיה (Anas platyrhynchos) אינם דוגמה טובה לחברה האנושית. ההבדל החד בין הזכר לנקבה אינו מכיל את הניואנסים המגדריים המאפיינים את המין שלנו, והתנהגותו המינית האלימה של הזכר הייתה בלתי-קבילה לחלוטין לו היה מדובר באדם. אבל אולי ההבדל המוזר ביותר ביננו לברווזים בולט דווקא מחוץ לעונת הרבייה, בקיץ, כאשר הזכרים מפסיקים להיראות ולהתנהג כמו זכרים למספר חודשים - מעין "חופשה מגדרית".
בתקופה זו מתרחש חילוף נוצות, המעלים את צבעי הזכר הבוהקים ופוגע ביכולת התעופה. הברווזים הזכרים עוטים אז צבעי הסוואה, הדומים לשל הנקבה, ונמנעים מעימות - שמא ייאכלו. הם "לא בתפקיד" עד הסתיו, כאשר, עם סיום החלפת הנוצות, הברווזים יכולים לחזור לעוף ולהפגין את "הגבריות הרעילה" ביותר בעולם העופות - בדיוק בזמן לנדידה ולעונת החיזור.
צפרים מנוסים יכולים להבדיל בעונת הקיץ בין נקבות, זכרים וצעירים. אני לא. העוף בתמונה יכול להיות כל אחד מהשלושה.

מקטע חמד, נחל איילון, 7.2021
***

עופות לדוגמא.
בריכות החורף הדרומיות בתל-אביב אינן אתר פראי. מדובר בטבע מטופח ומהונדס, בו כל דבר הונח במקומו במטרה כלשהי.
יש שם שלוש בריכות מחוברות, לכל אחת תנאים אביוטיים שונים. שביל הליכה, עם גשר, מעביר אותנו ביניהן. בשולי השביל נטועה צמחייה ארץ-ישראלית אופיינית. יש אפילו מקום המיועד לביצוע הדרכות קבוצתיות, בו הקהל יכול לשבת ולהביט בו-זמנית במדריך, בבריכה המרכזית ובשלטי ההסבר.
את כל זה ניצלנו בסוף השבוע האחרון כדי לתת הדרכות למבקרים באתר.
בזמן ההדרכה, אולי כדי להעצים את החוויה שזה אתר לימודי, הגיעו שני עופות מים: ברכיה (Anas platyrhynchos) ופרפור (Ceryle rudis) והתיישבו זה-לצד-זה, כמו דיורמה בבית אוסישקין - דוגמאות לאסטרטגיות תזונה שונות בעופות מים. הם ישבו בצד הרחוק של הבריכה, כך שהקהל יכול היה לראות גם אותם בזמן ההדרכה.

בריכות חורף דרומיות, תל-אביב, 3.2018

   כל הזכויות על החומרים באתר זה שמורות לאיגור ארמיאץ' שטיינפרס ©

bottom of page