בשנת 1996 הומצאה בארצות-הברית שיטה חדשה לחקר של מגוון המינים בטבע. במקום שמדענים יבצעו את התגליות בשדה, בעוד הקהל הרחב שומע עליהן מידיים שניות ושלישיות, הקהל הרחב הוזמן להשתתף במחקר. בבוקרו של ה-31 במאי, התאספה קבוצה גדולה של מומחים וחובבים בפארק לאומי באזור העיר וושינגטון. במשך 24 שעות הם סקרו ותיעדו את כל מיני היצורים החיים בהם נתקלו. המספר הגדול של המשתתפים אפשר לסקור שטח רב בזמן מועט ולתעד כאלף מינים באותו היום (!). השם בִּיוֹ-בְּלִיץ (BioBlitz) נטבע בזמן האירוע, על-ידי החוקרת סוזן רובי. מרכיבי השם, "bios" (חיים, ביוונית) ו"blitz" (ברק, בגרמנית)  מבטאים את מהות השיטה: סקר מהיר ומקיף של מגוון המינים, אשר מתרחש במקום וזמן מוגדרים.

 

פורמט זה, המשלב מחקר והסברה, צבר פופולריות, כך שמדי שנה נערכים אירועי ביו-בליץ רבים מסביב לעולם. לעתים, ביו-בליצים שונים "מתחרים" זה בזה, בהשוואת מספר המינים שהצליחו לתעד.

 

סקרים אלה נערכים במיקומים טבעיים ועירוניים כאחד ולעתים נבחרים בשבילם שטחים שלא זכו בעבר לסקר ביולוגי מקיף (למשל, באירועי הבּוּש-בליץ של אוסטרליה, המתרחשים באזורי ספר (בוש) המיושבים בדלילות). המידע שנאסף בסקרים אלו הוא בעל ערך מדעי רב, ולא-אחת כולל מינים נדירים, ואף מינים חדשים למדע!

 

עבור המשתתפים שאינם ביולוגים, זוהי הזדמנות לפגוש חוקרים מתחומים רבים, לראות (ולחוות) איך פועל מחקר מדעי, כמו גם הזדמנות להכיר יותר לעומק את עולם הטבע של אזור מגוריהם. עם זאת, המטרה הראשית היא לקבל הערכה של העושר הכללי באזור מסויים: מיני בעלי-החיים, הצמחים, הפטריות וכל צורת-חיים אחרת. משימה זו אינה פשוטה, עקב המגוון העצום של יצורים, אשר גם בגבולותיה של שמורה יחידה יכול להגיע לאלפים רבים של מינים. מסיבה זו, השתתפותם של חובבים היא יותר מחוויה חינוכית עבור הקהל – היא מה שמאפשר התמודדות על כל השפע הזה.

 

בשנת 2014 הגיעה הבשורה גם לישראל ונערך ביו-בליץ בפארק ירוחם, ביוזמתו של יורם צביק. הוא כלל סקרי חי וצומח "רציניים", כמו גם סיורים והרצאות מאת המדענים הרבים שהגיעו להשתתף. כיום, משהוכח שהדבר אפשרי, נערכים מדי-שנה ביו-בליצים במקומות שונים בישראל. הם מהווים כלי חשוב להעלאת המודעות לשמירת טבע, למפגש בין אוהבי טבע מרחבי הארץ, כמו גם הזדמנויות לאיסוף נתונים מדעיים בשטח.

​