top of page

בתי-גידול לחים

בית-גידול (Habitat) הוא מונח המתאר את הסביבה בה מתקיימים יצורים חיים, במיוחד בהתייחס לתנאים השוררים באותה סביבה. כל בית-גידול מכיל שילוב של תנאים, הקובע אילו יצורים מסוגלים להתקיים בו. אוסף המינים הקיים בפועל בבית-הגידול נקבע הן על-ידי התנאים ועל-ידי משתנים אחרים, דוגמת יכולת ההגעה של מינים אלה לבית-הגידול הנ"ל.

בין התנאים הבולטים הקובעים את אופי בית-הגידול ניתן למנות זמינות מים, סוג קרקע, מליחות, צורת צומח שלטת ורמת ההתערבות האנושית. במישור החוף לבדו, כל אלה יוצרים שילובים רבים. כדי שיהיה נוח לקרוא, בפרק זה אתייחס לבתי-הגידול הלחים בלבד, אותם אקבץ (בגסות מסויימת) לחמש קטגוריות בלבד. בתי-גידול יובשניים יופיעו בפרק נפרד.

 

***

חוף-הים

אמנם המילה "חוף" מופיעה בצמד המילים "מישור החוף", בית-גידול זה אינו בדיוק שייך לאליו. חוף הים הוא, בחלקו הגדול, בית-גידול ימי, עם מעט מאוד מהמשותף לשאר מישור החוף, אפילו בנוגע לבתי-הגידול הלחים. עם זאת, חוף הים משפיע על בתי-הגידול היבשתיים הסמוכים לו. רסס של מלח מעכב את הגדילה של רוב הצמחים היבשתיים ליד הים, אך יוצר גומחה מיוחדת עבור צמחים העמידים למלח. בין אלה רבים השייכים למשפחות ואף סוגים הנפוצים בישראל, אך המציגים התאמות מיוחדות. רבים מהם התפתחו להיות צמחים רב-שנתיים ננסיים, לעתים עם חלקים בשרניים, או עם כיסוי צפוף של שיערות. מין אחד, אהל הגבישים, אף משלב בין אלה: הוא מכוסה בשיערות בשרניות, הנראות כגבישים או גרגרי זכוכית. ככל שאנחנו מתרחקים מהים, נפגוש פחות צמחי חוף ויותר מצמחי החולות והכורכר האופייניים למישור החוף. בדרום קיימת רצועה רחבה למדי ליד הים, בה גדלים רק צמחי חוף: חבצלת החוף, קריתימון ימי, דו-פרק חופי ואחרים. ככל שנצפין, רצועה זו תקטן, וצמחי פנים-הארץ יצמחו קרוב יותר ויותר לקו המים. בחלקים מסויימים של חוף הכרמל ניתן למצוא אף חורש ים-תיכוני במרחק מאה מטרים מהמים. מרחק זה כה קטן, עד כי בלילות ניתן לראות בין עצי החורש את חולון החוף - סרטן קצר-בטן, המבלה את רוב זמנו מחוץ למים, אך תמיד חוזר למחילתו, הבנויה בחול הלח. 

על אף שלרוב ריכוז המלח בסביבה קטן במהירות עם המרחק מהים, קיימים לאורך החוף אגנים בעלי קרקע ומים מלוחים, להם מיני צומח המשותפים עם הצומח החופי. אלה הן המלחות.

102017haifa-.JPG

בתמונה: חבצלת החוף, אחד הצמחים המוכרים יותר של חוף הים, צומחת במרחק מה מהמים עצמם. חוף הכרמל, 10.2017

מלחות

במישור החוף, בתי-גידול אלה קיימים בעיקר בשפכי נחלים, איפה שמי הנחל, כולל הביצות ושלוליות החורף שסביבו, מכילים אחוז גבוה של מלח. המלחות הבולטות במישור החוף הן מלחות עתלית, מלחות הקישון ומלחות הנעמן. בשונה מאחוז המלח הקבוע למדי במי הים, אחוז המלח במי המלחות משתנה ממקווה אחד לשני, כמו גם לאורך השנה. המים יכולים להיות מליחים - כמעט מתוקים - בחורף, אבל על-מליחים - מלוחים בהרבה ממי הים - בשלהי הקיץ. כרגיל בארץ ישראל, מלחות מסויימות מתייבשות לחלוטין בקיץ. בעלי-החיים והצמחים בבית-גידול זה צריכים להיות בעלי סיבולת לשינויים אלה. מסיבה זו, במלחות מתקיים מאסף מינים השונה מאוד מהמצוי בבתי-הגידול הסמוכים. אמנם מינים מעטים הם צמחים סובלניים, הגדלים גם במקווי מים מתוקים (גודמת הקנה המצוי ואשל היאור), רבים מהצמחים ייחודיים לבתי-גידול אלה. בין אלה מצויים צמחים בשרניים, הדומים לצמחי מדבר. כאלה הם השרשר השיחני ובן-המלח המכחיל. 

מינים שונים של סרטנים זעירים, רכיכות ואף חרקים הסתגלו לאכלס את מי המלחות, והם מהווים מקור מזון חשוב לחולייתנים שונים. בין העופות החיים במלחות נמצא גם את המתמחה ביותר: הפלמינגו, המותאם במיוחד לסינון סרטנים זעירים מתוך מים רדודים. הם אינם מקננים בישראל, אך עוצרים במלחות מישור החוף בתקופות נדידתם. 

מלחות בהן יש מים כל השנה מאוכלסות לעתים על-ידי דגים בעלי סיבולת למים מליחים: נאווית המלחות ואמנון מצוי. מלחות הפתוחות לנחלים ולים זוכות גם לביקורים של הקיפון הבורי, דג הנע בחופשיות בין הים למקווי המים הפנימיים. 

קיומן של מלחות מישור החוף, בית-גידול שאינו נרחב באזורנו, מאויים על-ידי פיתוח האזור החופי. מלחות מעטות, דוגמת מלחת הנעמן ובריכת תמסח, הוכרזו כשמורות טבע.

102017atlit2-.JPG

בתמונה: שיחי בן-מלח מכחיל במלחות סביב עתלית. 10.2017

נחלים

המילה נחל היא מונח כללי המתייחס למגוון ערוצי זרימה טבעיים, החל מיובלים רדודים, החווים זרימה רק בימי גשם, ועד לנהרות קטנים, דוגמת הירקון או הקישון. מישור החוף מכיל נחלים רבים, שברובם מתנקזים למספר נחלים גדולים הזורמים לים התיכון. בעבר התנקזו מספר נחלים אל מקווי מים פנימיים (ביצות ושלוליות חורף), אך במאה ה-20 רובם הוסדרו וחוברו לנחלים (או צינורות) הזורמים לים. הסדרת הנחלים במישור החוף כללה הצרה של גדותיהם הרחבות, העמקה של הערוץ ולעתים, שינוי התוואי, כך שבמקום נחל מפותל, תעבור שם תעלה ישרה. מעטים מהנחלים עוד שומרים על צורתם המקורית.

מרבית הנחלים במישור החוף הם נחלי אכזב. בין נחלי האיתן המעטים, כמעט כולם משרתים כתעלות למי שופכין מטוהרים, פחות או יותר. רבים מנחלי החוף הושמשו כתעלות ניקוז עירוניות ושולבו, בצורה זו או אחרת, במרקם האורבני.

את הנוכחות הבולטת ביותר בנחל מפגינים צמחי הגדות. בין אלה נזהה בקלות את הדגניים הענקים: הקנה המצוי, העבקנה השכיח וכמה מינים נוספים. חישות קנים אלה, אף כי לעתים אינן עבירות עבורנו, מהוות מקום מסתור חשוב למינים שונים של יונקים ועופות. אם מדובר בנחל גדול, סביר להניח כי נטעו לצדיו את איקליפטוס המקור. עץ אוסטרלי זה אינו דומה למינים המקומיים של מישור החוף, אך מהווה מקום קינון ומנוחה חשוב לעופות מים ומינים פולשים מסויימים. עץ הנחלים האופייני לאזורנו, הערבה המחודדת, קטן בהרבה מהאיקליפטוס, וכיום אינו נפוץ מאוד.

בגדות הנחלים נוכל לפגוש גם בפטל הקדוש, אחד הנציגים היחידים של משפחת הורדיים במישור החוף, כמו-גם אחד מ"פירות היער" היחידים הגדלים בר בישראל. בצורה האופיינית לצמחי נחלים רבים, הפטל מנץ משורשיו ומכסה בדרך רביה אל-מינית זו שטחים גדולים. אסטרטגיה זו מתאימה אותו לבית הגידול הדינאמי של הנחל, בו קיים צורך להשתקם מהר אחרי שטפונות, כמו-גם לנצל במהירות שפע עונתי של מים.

בנחלי האיתן ניתן למצוא מספר מינים של דגים. בין אלה, הקיפונים והצלופח האירופי, המבלים חלק ממחזור חייהם בים, ומגיעים ממנו אל הנחלים. דגים אחרים, האמנונים והשפמנון המצוי הגיעו אל נחלי החוף בתקופות קדומות, כאשר נחלי החוף היו חלק ממערכת הנילוס. אזור תפוצתם העיקרי הוא באפריקה. בנחלי החוף קיימים גם דגים שהתפתחו בנחלי המזרח התיכון: החפף הישראלי ולבנון הירקון. מבין אלה, האחרון הוא אנדמי למישור החוף ונמצא בסכנת הכחדה. בנוסף למינים אלה, נפגוש בנחלי החוף גם מינים זרים, דוגמת הגמבוזיה והקרפיון המצוי, שהוחדרו למערכות האקולוגיות הללו על-ידי האדם.

חולייתנים נוספים המבלים את מרבית זמנם במים הם צב הביצות, הצב הרך וצפרדע הנחלים. אף כי הם מסוגלים לנוע על היבשה, מינים אלה מתקשים לשרוד לאורך זמן מחוץ למים, ולפיכך הם תלויים במקווי מים קבועים.

לא מפתיע, כמובן, לראות את סביבת הנחל שופעת מינים שונים של עופות טורפים, שעיקר תזונתם בדגים או דו-חיים. אל אוכלי דגים יציבים, דוגמת אנפת הלילה והפרפור העקוד, מצטרפים בחורף גם נודדים, דוגמת השלדג הגמדי והקורמורן הגדול, המשתמשים בנחלי החוף כמעון חורף או כנקודת עצירה בדרכם.

ערוצי נחלים נשארים לעתים בתי-הגידול הטבעיים היחידים בנוף, בעודם מוקפים בשטחי חקלאות, מפעלים או שכונות. לפיכך, גדות הנחל הופכות למקום מפלט חשוב עבור מינים שונים של יונקים, דוגמת תנים, נמיות וחזירים, היכולים גם להשתמש בהם לשם תנועה בין שטחים פתוחים המנותקים זה מזה. באופן פרדוקסלי, הנחלים הם גם מה שמביא קרקע פוריה מההרים, ויוצר, לאורך אלפי שנים, את עמקי הסחף המאפשרים את קיום החקלאות, ממנה הנחלים מהווים מפלט.

הרבה מהנאמר פה, כמובן, תקף בעיקר עבור הנחלים הגדולים יותר, ובעלי הזרימה הקבועה. נחלי האכזב, אף כי הם מתפקדים חלק מהשנה כמקווי מים, עוצרים מזרימתם בסוף העונה הגשומה. קרקעיתם מתכסה צומח והופכת לחלק מהשנה לבית-גידול יבשתי. מחזור שנתי זה דומה לאופן התנהלותן של שלוליות החורף. 

52017yarkon4-.JPG

בתמונה: עצי ערבה בנחל הירקון, מנחלי האיתן האחרונים של מישור החוף. 5.2017

שלוליות חורף

איפה שמי הגשמים לא מתנקזים אל נחל, נוצר מקווה של מים עומדים. אם מקווה-המים הזה עומד יבש חלק מהשנה, לפנינו שלולית חורף. שלוליות החורף היו בעבר מאפיין בולט של מישור החוף. הן התקיימו בהמוניהן בעמקי הנחלים, במרזבה שלרגלי ההרים וברווחים שבין אגני הניקוז של נחלי החוף. במהלך המאה ה-20 המאבק במלריה, כמו גם הכשרת קרקעות לחקלאות, הביאו לניקוז רבות מהשלוליות ולהצטמצמות משמעותית של אוכלוסיות המינים התלויים בהן.

כאשר שלולית כזאת מתמלאת במים בתחילת החורף, מתעוררים בקרקעיתה יצורים רבים, הממהרים להתפתח ולמלא אותה. לא רק זרעי צמחים נובטים בבוץ הרך, אלא מתקיימת גם בקיעה של ביצי סרטנים וחלזונות - כולם מינים קטנים, בעלי מחזור חיים קצר ויכולת לחיות במים בעלי אחוזים משתנים של חמצן ומלח. מכיוון שאין בהן דגים, שלוליות החורף מפתחות אוכלוסיות ענק של חסרי חוליות, שנהנות מבטחון יחסי. אולי הגדול שביצורים המבלים את הקיץ בקרקעית השלולית הוא החפרית המצויה - מין דו-חיים שחרף שמו, הוא נדיר וקשה למציאה. דו-חיים אחרים מבלים את העונה היבשה בצורה פעילה יותר, אך עדיין תלויים בשלוליות החורף לשם רביה, שכן שלב הביצה והראשן שלהם מתרחשים במלואם במים. ברוב השלוליות הגדולות נוכל למצוא ביצי קרפדות ואילניות, בפחות מהן, צפרדעים וחפריות, ובשלוליות בודדות, את טריטון הפסים - הדו-חי בעל הזנב היחיד של מישור החוף.

דו-חיים אינם היצורים היחידים המבלים חלק מחייהם כשוכני מים וחלק כיצורים יבשתיים. חרקים רבים - שפיריות, שפריריות, יתושים ואחרים - מגיעים אל השלולית כדי להטיל ביצים. חרקים מימיים, בצורת זחלים ובוגרים, מהווים חלק חשוב מעולם החי של השלולית. מינים אלה, שהתפתחו מחרקים יבשתיים, מציגים התאמות לחיים במים, דוגמת צורת גוף הידרודינמית, גפיים דמויות משוטים ודרכים שונות לנשימה מתחת למים, בין אם על-ידי לקיחת בועת אוויר (חיפושיות בוגרות ופשפשים), שימוש בצינור המחובר לפני-המים (יתושים וזבובי בוץ) או זימים של ממש (זחלים של שפיריות, חיפושיות ובריומאים).

בנוסף לשוכני המים, בגדות הבוציות של השלולית חיים פרוקי-רגליים חובבי-לחות רבים: עכבישים, חגבים, צרצרים, חיפושיות. הם אמנם חיים מעל המים, אך רובם מסוגלים ללכת על-פניהם או לשחות.

עד אמצע החורף נראית שלולית החורף כביצה לכל דבר. לבית-גידול עשיר זה נמשכים עופות מים רבים, ובייחוד עופות נודדים. להקות של ברווזים, חופיות וביצניות - עופות המגיעים לעתים מהצפון הרחוק - נהנות מהשפע הזמני של חי וצומח שמציעה השלולית. גם מינים מקומיים, ביניהם בולט המגלן השחום, מגיעים בעשרותיהם אל בית-גידול זה. לעופות רבים שנמצא כאן מקורים ארוכים ודקים, שנועדו לחיפוש טרף בעומק הבוץ. לאחרים, מקור רחב ושטוח, העוזרים לסנן מזון מהמים.

בשיא החורף נמצא את השלולית שופעת צמחיה, אך ללא פריחה מרובה. שפע המים מאפשר לצמחים להתפתח לאט, בעוד חבריהם שבבתי-הגידול היובשניים ממהרים לפרוח ולעשות פרי לפני סוף הגשמים. 

כאשר השלוליות מתחילות להתייבש, בעוד הנוף מסביב מצהיב, צמחי השלולית מתחילים לפרוח. הבוציץ הסוככני, כף-הצפרדע האזמלנית, וצמחים רבים אחרים שהתקיימו כשושנתות עלים עד כה, מכסים בפריחה את השלוליות המתייבשות. רבים מהצמחים, אמנם, פורחים בצורה צנועה ומואבקים על-ידי הרוח. כזאת היא משפחת הגמאיים, "אחותה" של משפחת הדגניים, שבשלוליות מיוצגת על-ידי מינים של גומא, בצעוני, אגמון וצמחים עשבוניים אחרים שתפרחתם היא חומה ולא בולטת.

לקראת היעלמות המים, ממהרים בעלי-החיים להתאים את עצמם. הסרטנים והחלזונות מייצרים ביצים מיוחדות שישרדו את הקיץ, הדו-חיים והשפיריות עוברים גלגול לצורתם היבשתית, בעוד העופות עוזבים לאירופה, או לנחל הסמוך. קרקעית השלולית מתכסה צמחייה ונשארת ככתם ירוק באמצע הנוף היבש. צמחים מסויימים דוגמת הפרעושית המשולשלת ולכיד הנחלים, צומחים בשלולית רק "בעונה המתה" שלה. 

בין שלוליות החורף במישור החוף יש כאלה המתייבשות כבר בתחילת האביב, בעוד אחרות מחזיקות מים עד הקיץ, או אף עד סוף הקיץ. במקומות מעטים, נותרים מים עד תחילת עונת הגשמים הבאה. בית-גידול זה, מהנדירים במישור החוף של ימינו, הוא הביצה.

42018nevegan2-.JPG

בתמונה: לבנית מצויה (Egretta garzetta) בשלולית נווה-גן, צפונית לתל-אביב. השלולית היא בית-גידול חשוב לדו-חיים ומקום עצירה חשוב לעופות מים. 5.2018

ביצות

בית-גידול לח, רדוד ועשיר בצמחייה, המחזיק כל השנה מים עומדים, מכונה ביצה. בעבר התקיימו במישור החוף מספר ביצות גדולות, אך אלה נוקזו בעמל רב במהלך מאה השנים האחרונות, כך שכיום נותרה מהן שלולית חורף או בריכה של מעיין במקרה הטוב.​ כיום לא קיימות ביצות נרחבות במישור החוף, אך שאריות ודוגמיות קטנות שלהן עוד מתגלמות בבריכת הנופרים של מקורות הירקון, בבריכת תמסח (שהוזכרה בסעיף על המלחות) ובעין אפק (שבעמק זבולון). כל אחת מאלה היא שריד לביצה מפוארת. בריכת תמסח הזעירה, הסמוכה לנחל תנינים, היא שארית של ביצת כבארה הידועה לשמצה - בית לתנינים, תאואים ואינספור יתושי אנופלס - ביצה שהייתה שניה בישראל רק לחולה.

עם התקרבות הביצות להשמדה, התקרבו להכחדה גם מספר מינים האופייניים לביצות במישור החוף: חבצלות-המים השונות: הנימפאה הכחולה, הנימפאה הלבנה והנופר הצהוב, הפכו למחזה נדיר מאוד בטבע שלנו. כך גם גומא הפפירוס, הגדול ממיני הגומא, שצמח בעבר בסבך עבות סביב הירקון. עופות מים המקננים בקרבת צמחיית מים עבותה, דוגמת הטבלן המצוייץ וצולל הביצות, הפסיקו לדגור במישור החוף מאז ייבוש הביצות. תוכניות שיקום והשבה פועלות כיום בשמורות הקטנות, אך זמנו של הנוף עצמו, של הביצה המפוארת והמסוכנת, עבר מהמציאות של מישור החוף.

חלק מתפקידן של הביצות, כמקום עצירה לעופות נודדים, מבוצע כיום על-ידי בריכות הדגים, שקמו בשטח שנוקז. חלק מהחי והצומח המקורי של הביצות הצליח להסתגל לבריכות ומתקיים כיום בשלום עם האנושות והתעשייה שלה. גם מאגרי מי-שתייה ואגמי מי-התהום שנחפרו בחולות, מהווים בית-גידול לשוכני ביצות שונים ויכול להיות שיעזרו בעתיד לשקם לפחות חלק מאוכלוסיות המינים הנדירים של מישור החוף.

72011timsah-.jpg

בתמונה: בריכת תמסח, שארית זעירה מביצות כבארה. עובדת היות המים מליחים ניכרת בשלטון של עצי האשל. 7.2011

bottom of page