שבלול השדה (Helix engaddensis)
מבין כל החלזונות המקומיים של מישור החוף, זהו המין היחיד שנקרא רשמית "שבלול".
מין זה, האנדמי לישראל ושכנותיה, נפוץ בכל מישור החוף. שאר המינים הרבים הנמנים על הסוג שבלול נפוצים באגן הים התיכון, בעוד שניים מהמינים הם בעלי תפוצה רחבה יותר, באירופה והמזרח התיכון.
זהו חלזון יבשה גדול יחסית, שני בגודלו במישור החוף רק לשבלול הגינה הפולש, ולקדמום (שמצוי בנקודות מעטות במישור החוף). ניתן להבדילו משבלול הגינה לפי מספר סימנים: לשבלול גינה בוגר שפת קונכיה מופשלת, בשונה משבלול השדה ושבלולי גינה צעירים; פסי האורך הכהים של שבלול השדה אינם מופרעים, בעוד אצל שבלול הגינה הם מקוטעים בכתמים בהירים; שבלולי שדה בוגרים הם בעלי קונכיה מחורצת, בעוד שבלולי גינה צעירים (הדומים בגודלם לשבלול השדה) הם בעלי קונכיה חלקה במרקמה. הצבעים של קונכיית שבלול השדה יכולים להשתנות עם הגיל ובין אוכלוסיות שונות. הפסים הכהים נוטים להישחק וקונכיות ריקות נוטות לדהות, בסופו של דבר, לצבע לבן.
תזונתם היא בחומר אורגני, בעיקר צמחים. שבלול השדה משמש בתורו מזון עבור בעלי-חיים שונים. ביניהם עופות דוגמת הכרוון המצוי, יונקים דוגמת חדפים וקיפודים ופרוקי-רגליים דוגמת נדלים וחיפושיות ממשפחת הרצניתיים.
הופעתם המרשימה ביותר של שבלולי השדה מתרחשת אחרי הגשמים הראשונים, בו-זמנית או קצת מאוחר ממעוף הכלולות של נמלי-הקציר. מין זה ישן "שנת קיץ" (קיוט) בתוך האדמה. כאשר הקרקע רטובה, מתרחשת הגחה המונית של שבלולים, אשר פונים, ראשית כל, להזדווג. מששני שבלולים נפגשו, מתחיל חיזור, הכולל מישוש הדדי, שיכול להימשך מספר שעות. טרם ההזדווגות קורה לעתים שהשבלול נועץ ברעהו מחט סידנית, הנקראת "פגיון אהבה". מחט זו, המיוצרת בגוף השבלול, מכוסה בהורמונים, שנועדו להפוך את גוף השבלול השני לעוין פחות לזרע של מייצר הפגיון. כמרבית חלזונות היבשה, גם במין זה כל הפרטים הרמאפרודיטים (בעלי מערכות רביה זכריות ונקביות כאחד) ובעת ההזדווגות לרוב מתרחשת הפריה הדדית. לעתים מתאספות קבוצות של מספר שבלולים, אך מכיוון שההפריה היא פנימית, כל הזדווגות היא בין שני שבלולים בלבד. זמן מה לאחר ההזדווגות, יטילו השבלולים ביצים באדמה. הצעירים יבקעו בחורף, ומי מהם ששרד, יזכה לחיות מספר שנים.
מין זה חי בכל סוגי הקרקעות, בשטחים פתוחים ובעיר כאחד. במקומות רבים, בעיקר בישובים, אך לעתים גם בשדות סמוכים, שבלול השדה נדחק והוחלף על-ידי שבלול הגינה - מין פולש ממערב אירופה. תופעה זו בולטת בדרום השרון וערי גוש דן. תופעה זו לעתים אינה מובחנת, עקב חוסר יכולתו של הציבור להבחין בין שני המינים. במקומות שונים באינטרנט ניתן למצוא תמונות של המין הפולש המוצגות כתמונות של שבלול השדה. בישובים בהם שבלול הגינה אינו נפוץ, שבלול השדה מצליח יותר מחלזונות נפוצים אחרים, דוגמת השבלולון והדרחול. זאת כנראה עקב צורת הקיוט השונה: מינים המקייטים על צמחיה חד-שנתית ייפגעו עם הסרתה באביב, בעוד המקייטים באדמה ישרדו.
![]() שבלולי שדה בהזדווגות. כפר מל"ל, 12.2016 | ![]() שבלול שדה בפעילות. הפסים החומים שחוקים למחצה. עמק גלילות, 10.2019 |
---|---|
![]() שבלול שדה בעת הגחה מתרדמת הקיץ. באר-יעקב, 12.2010 | ![]() מימין: שבלול שדה משמאל: שבלול גינה בוגר רמת-גן, 11.2017 |
![]() קבוצת שבלולי שדה בהזדווגות. חורבות בני-ברק, 11.2017 | ![]() שבלול שדה בעת הגחה מתרדמת הקיץ. עמק גלילות, 10.2019 |
![]() שבלול שדה בפעילות על צמחייה. רמת-גן, 11.2017 | ![]() שבלולי שדה בהזדווגות. רמת-גן, 11.2017 |
![]() שבלולי שדה בהזדווגות. עמק גלילות, 10.2019 | ![]() שבלולי שדה בהזדווגות. עמק גלילות, 10.2019 |
נתונים על טורפי השבלול מתוך:
Barker, G. M. (Ed.). (2004). Natural enemies of terrestrial molluscs. CABI.