אם נחכה בסבלנות וניתן לו לפרוש את גופו המכודרר, נוכל לספור את רגליו. יש שם יותר משש או שמונה, אז זה לא חרק או עכבישן. יש גם פחות משלושים רגליים, אז לא מדובר במרבה-רגליים או נדל. לכדרורון החוף יש 14 רגליים (שבע זוגות), וזה אומר לנו כי הוא סרטן מסדרת השווה-רגלאים (Isopoda).

בין סדרות הסרטנים השונות, לשווה-רגלאים יש את הנציגים היבשתיים הרבים ביותר, ביניהם מספר מינים במישור החוף. מדובר בפרוקי-רגליים קטנים, בסביבות 1-2 ס"מ באורכם, שגופם מכוסה לוחות שריון רחבים, שאינם מאוחים. רגליהם, כפי שהשם מרמז, דומות בגודלן ובצורתן, והן חסרות צבתות. שווה-רגלאים יבשתיים סיגלו את זימיהם לנשימת אוויר, אך הם עדיין רגישים להתייבשות, כך שפעילותם היא בעיקר לילית, בעוד ביום הם מסתתרים מתחת לאבנים או באדמה. מזונם הוא חומר אורגני, דוגמת רקבובית. ביצי השווה-רגלאים היבשתיים מודגרות בכיס על גחון הנקבה.

כדרורון החוף, המוגבל המצוי בישראל, מצרים וקפריסין, מוגבל לקרקעות חוליות במרכז וצפון הארץ, כך שהוא מופיע בעיקר במישור החוף. אני מוצא אותו, לעתים במספרים גדולים, מתחת לאבנים. כאשר אנו רואים אותו, הוא לרוב כבר הספיק להתגלגל לצורת כדור (חכו והוא ייפתח). התנהגות זו, בה הגחון הרך מוסתר לחלוטין, מגנה עליו מפני פרוקי-רגליים טורפים. היא גם מבדילה אותו מהטחביות, הדומות לכדרורון במראה, אך לא מסוגלות להתכדרר. אפשר לבלבל את כדרורון החוף גם עם כדרורית החורש - סרטן שווה-רגל נוסף, הנפוץ במרכז וצפון הארץ, אך כדרורון החוף  הוא קטן ובהיר מהמין הנ"ל. בנוסף, אונות הזנב שלו (שלוש לוחיות קטנות ממש בקצה הגוף) דומות בגודלן ומשולשות, בשונה מאונות הזנב של הכדרורית, בהן האמצעית גדולה מהצידיות ומוארכת בצורתה. במישור-החוף שני מיני כדרורונים נוספים, הנבדלים מהמין בערך זה בצבעם הכהה.

​

כדרורון החוף* (Armadillidium fallax) הוא סרטן יבשה קטן, אנדמי ללבנט במובנו הרחב: מחופי אלכסנדריה, עד חופי קפריסין. הוא מוגבל לקרקעות חוליות, כך שגבעות החמרה מהוות את האזורים המזרחיים ביותר בהם הוא מצוי.

מין זה נבדל מהכדרוריות (.Armadillo spp) בגודלו הקטן ובאונות הזנב המשולשות שלו. בין מיני הכדרורונים בארץ (יש שלושה) הוא מצטיין בצבע כללי בהיר ובארבעה טורים של כתמים כהים לאורך גופו.

כדרורון החוף תואר בשנת 1917 תחת השם Armadillidium rehovotense, על פי פרט שנשלח לגרמניה על-ידי ישראל אהרוני, שאסף אותו בסביבת ביתו, ברחובות. מאוחר יותר נמצא שמין זה זהה ל- A. fallax, שתואר כמעט מאה שנה לפני כן, ממצרים. לא מעט מינים תוארו מהחומר שאהרוני שלח לגרמניה, גם אם כמה מהם תוארו בטעות פעם מיותרת, פשוט כי החי באזורנו היה כה בלתי-מוכר לאירופאים.

אני מדמיין את המדענים הגרמניים, במוזיאון המכובד שלהם, מקבלים עוד חבילה מאהרוני - וכמו תמיד מצמצמים את עיניהם ומנסים להבין אילו יצורים חדשים ובלתי-מוכרים שלחו להם הפעם, מתוך הטרה-אינקוגניטה הזואולוגית, שם במזרח.

רחובות, 1.2022

*שם מין מוצע. לכדרורון זה טרם יש שם בעברית.