לא טרמיטים, אבל -
נמלים ברחבי העולם מייצרות מבנים מרשימים. בין המעניינים נמצאים הקנים הרב-שנתיים של נמלי ה-Formica וקני המשי של הנמלים האורגות. אנחנו כמובן מכירים קנים מרשימים אף יותר אצל טרמיטים טרופיים מסויימים.
עכשיו, בהתחשב בכך שחרקים חברתיים אלה יכולים היו לבנות את הקן שלהם לחלוטין בתוך האדמה, כמו שעושות נמלי-הקציר, עלינו לשאול את עצמנו "מה התפקיד של המבנה העל-קרקעי"?
לעתים התשובה היא ויסות טמפרטורה. אצל הטרמיטים הטרופיים משמשים המבנים לקירור הקן התת-קרקעי. אצל נמלי ה-Formica, הקן העל-קרקעי מתחמם בשמש ומהווה מקום טוב לגידול זחלים בקיץ הצפוני הקריר. אצל הבנאית הישראלית (Tapinoma israele) המבנה העל-קרקעי הוא עונתי, ומשמש לקליטת אור וגידול זחלים בחורף.
קן הנמלה הבנאית אינו ענקי, אך הוא בהחלט יכול לבלוט בשטח.
בקיץ המבנה ננטש ואמור להתפרק, אבל יצירות מופת כמו זו שבתמונה יכולות לשרוד כל הדרך עד החורף הבא.
שמורת השיטה המלבינה, ישרש, מרחבי רחובות, 11.2019
***
קן הסולריום העל-קרקעי של הנמלה הבנאית (.Tapinoma sp) נראה מבחוץ כתלולית אדמה רגילה, אך אם תדרכו עליו (בטעות, בטעות!) יתגלה הקן כמבנה פריך העשוי ברובו אוויר, עם קירות וגג דקיקים, וביניהם שפע של זחלים וגלמים.
זה מזלן של הנמלים הבנאיות, שאין אצלנו שנבובים, פנגולינים או דובי-נמלים. ועם זאת, אני בטוח כי איזו ציפור או איזה יונק למדו לנצל את שפע החלבון העונתי הזה.
גבעות טירת-שלום (אנ"מ נס-ציונה), 2.2023
***

נמלים מקיימות סימביוזה עם אורגניזמים רבים. אחת השותפויות המרתקות המתרחשות בשדותינו היא בין הנמלים הבנאיות (.Tapinoma spp) לבין מרגליות-הנמלים (Micrococcus bodenheimeri). מרגליות אלה הן כנימות, קרובותיהן של כנימות המגן, בבגרותן הן נראות כמו כדורי מסטיק ורודים. רגליהן מנוונות וגודלן עולה על גודל הנמלים המטפלות בהן.
בחורף חיות המרגליות על שורשי דגניים וניזונות מהם. הן מפרישות טל-דבש, הנאכל על-ידי הנמלים. בקיץ, כאשר הדגניים מתייבשים, הבנאיות לוקחות אותן לקן ומטפלות בהן משל היו זחליהן שלהן. בהתחשב בכך שאין להן יכולת לנוע ואין להן מקור מזון טבעי לאורך חצי מהשנה, תלות המרגליות בנמלים היא אבסולוטית. הנמלים, לעומת זאת, יכולות לשרוד גם עם מקורות סוכר אחרים. יש כאן מקרה של ביות בלתי-מודע של חרק על-ידי חרק אחר.
באופן מפתיע, כמעט ואין באינטרנט מידע על שותפות מופלאה זו. המין המקומי של מרגליות נמלים ידוע רק מישראל, ואני לא יודע באיזו מידה קיימת סימביוזה זו במרגליות האחרות, הידועות מסביבות הים התיכון. העולם נראה בלתי מודע לנס הזה. לנו נותר רק להרגיש בני-מזל על כך שיצור מרתק זה נפוץ כל-כך דווקא בשדותינו.
גבעת חבצלת, רחובות, 2.2022
***
רועים בגבהים.
עמים הרריים רבים מקיימים אורח חיים פסטורלי, ונודדים עם העדרים שלהם בחיפוש אחר דשאים אלפיניים ירוקים. החיפוש אחר מרעה מביא גם נמלים למקומות גבוהים, אם כי לא הרים, אלא צמחים. הבנאית הישראלית (Tapinoma israele) מטפחות מינים שונים של חרקים. כדי להגיע לעדרי אפיד המרור (Dactynotus sonchi) שלהן, הן עולות לגובה המסחרר של שני מטרים, שם כנימות אלה אוהבות (בין השאר) להיטפל למרור הגינות.
כל פעם שאני רואה נמלים עולות על צמח (אם לא מדובר במין שמקנן על צמחים) אני יודע שתיכף אמצא את יצרני טל-הדבש בשבילם הנמלים טרחו לטפס את כל הדרך.
כפר-סבא, 5.2019
***
פחות מתוקשר ממעוף הכלולות הסתווי: מעוף הכלולות של הבנאית הישראלית (Tapinoma israele), הנמלה האחראית על הקנים העל-קרקעיים המופיעים בחורף. לבנאית שני מעופי כלולות: בסוף הקיץ ובתחילת האביב. הם מבדילים בין השלב העל-קרקעי לשלב התת-קרקעי במחזור השנתי של המושבה.
בשונה מנמלי הקציר הגדולות, הבנאית היא קטנה ומעוף הכלולות שלה הוא אירוע שקל לפספס.
כפר-סבא, 3.2021
***
חלמתם בילדותכם שתהיה לכם מיטה בצורת ספינה? אולי ארון בצורת חללית או בית בצורת אננס?
ובכן, לנמלים הבנאיות (Tapinoma israele) הללו יש חדר ילדים שהוא גולגולת. לא בצורה-של, אלא ממש.
הבנאיות הן נמלים עם הרבה התנהגויות מעניינות. הבולטת שבהן היא בניית הגבהה לעונת החורף, מעל לקן התת-קרקעי. בהגבהה הזאת הן מחזיקות את השלבים הצעירים: הביצים, הזחלים והגלמים. בהיותו חשוף לשמש, "בית הילדים" הזה מתחמם, מה שמאיץ את התפתחות דייריו.
לעתים נבנית הגבהה זו בצמוד לחפץ כלשהו. לרוב אבן או עץ. הפעם נבחרה גולגולת פרה. נראה שחלק מהמחילות אף נכנסות לתוכה. זו שנה שנייה שאני מבחין בקן הזה, כך שהבחירה המעניינת הזאת בטח הייתה מוצלחת.
שמורת השיטה המלבינה, מרחבי רחובות, 1.2019