אלקנת הצבעים (Alkanna tinctoria) היא צמח חולות רב-שנתי, ממשפחת הזיפניים. כמו צמחי חולות רבים, האלקנה היא שרועה. צורת צמיחה זו, בה הענפים זוחלים על-פני האדמה, אפשרית עבור צמחים המתקיימים בבתי-גידול עם בעלי כיסוי דליל, שם אין תחרות קשה על שטח. צמחים שרועים הם גם מוגנים יחסית מהפגזה על-ידי חול, ואינם בסכנת התמוטטות אם הקרקע ננשבה מתחת לשורשיהם.
כצמחי חולות רבים, אלקנת הצבעים צומחת גם בגבעות כורכר ומשמחת אותנו בפריחתה הכחולה.
גבעת המרסיות, רמת-גן, 12.2018
***
אלקנת הצבעים (Alkanna tinctoria) היא צמח ממשפחת הזיפניים, הצומח בקרקעות חוליות. כיאה לזיפניים רבים, הפרחים נפתחים ב"סרט נע" ובכל זמן ניתן לראות בתפרחת המסולסלת את כל דרגות ההתפתחות מסודרות בשורה: מהניצן הקטן ביותר ועד הפרי הבשל.
גבעת קוזלובסקי, גבעתיים, 2.2017
***
בשבועות האחרונים התחילה פריחת אלקנת הצבעים (Alkanna tinctoria), הכחול הבוהק של מישור-החוף. צמח רב-שנתי זה הוא שרוע, כך שהפרחים כמעט שוכבים על האדמה. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים וצרעות. חלקן עוברות מפרח לפרח בהליכה.
מאמר שפורסם לאחרונה חקר את מבנה האוכלוסייה של אלקנת הצבעים ביוון. נמצא שלכל אזור יש אוכלוסייה עם דמיון גנטי רב בתוכה ועירוב מועט בלבד עם האוכלוסיות האחרות. לא קשה להבין למה: לצמח יכולת מוגבלת מאוד להפצת זרעים, ובנוסף, דבורים וצרעות אינן נודדות למרחקים ארוכים, כך שאין המון החלפת אבקה בין אזורים. אזור שאינו מכיל את אלקנת הצבעים, כמו רכס הרים, יכול להוות מחסום יעיל שישמור על האוכלוסיות נפרדות.
פירושו של דבר הוא שבכל אזור גיאוגראפי בו יש אלקנה, היא מיוחדת, מקומית. היא לא צמח אנדמי לישראל, אבל האוכלוסייה הישראלית שלה היא כנראה שונה ונפרדת מכל שאר אוכלוסיותיה בעולם. ומכיוון שהקרקעות החוליות בארץ באות בכתמים, יכול אף להיות שיש אוכלוסיות שונות לאורך מישור-החוף.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 12.2021
***
אלקנת הצבעים (Alkanna tinctoria) מסווגת כהמיקריפטופיט (hemicryptophyte): צמח עשבוני רב-שנתי עם ניצן התחדשות שנמצא מעל הקרקע. יש בין הצמחים הללו כאלה הנמצאים בפעילות מלאה כל השנה, אבל גם צמחים בעלי פרצי פעילות עונתיים. מכיוון שניצן ההתחדשות חשוף מעל הקרקע, המיקריפטופיטים ששיא פעילותם הוא בחורף לרוב לא יכולים להיכנס לתרדמת הקיץ המלאה המאפיינת גאופיטים. במקום זה אנחנו רואים אותם יורדים לפעילות מינימלית בעונה הקשה.
צורת הקיץ של האלקנה היא ציצת עלים קטנה, כמעט בלתי-מזוהה, למעט גבעולי החורף הזוחלים, שעל-אף יבשונם עדיין נוכחים סביב הצמח.
האם תאהבו אותה גם בצורת הקיץ שלה?
שדה השפה, מרחבי-רחובות, 8.2021