לסוג לוף (Arum) יש מנגנון מורכב, בו התפרחת כולאת את המאביקים מכוסי האבקה, עד שפרחי הנקבה נבלו, כך שנמנעת האבקה עצמית.
האם כך קורה גם אצל הלופית המצויה (Arisarum vulgare), קרובת הלוף? כן ולא.
גם בתפרחת הלופית קיים מנגנון העוצר את החרקים היוצאים (זיפים בלוף, רווח צר בלופית), אך הוא מצליח לעכב אותם לזמן של כשעה: מספיק כדי להימרח באבקה, אך לא כדי לפספס את פעילות פרחי הנקבה. ללופית יש אי-תאימות עצמית, כלומר, אבקה של פרט מסויים לא משחררת את תאי הזרע שלה במגע עם הצלקת שלו. אבל נראה שההתעסקות של החרק עם האבקה, לאורך השעה בה היה כלוא בתחתית המתחל, משרה נביטה בגרגרי האבקה, כך שהפריה עצמית הופכת לאפשרית.
מתברר ששני מנגנונים דומים יכולים לשמש עבור מטרות הפוכות, בהתאם לנסיבות. הלוף, הפורח באביב, מתמקד בהגדלת מאגר הגנים שלו. הלופית אמנם יכולה להרוויח מהאבקה זרה, אך בהתחשב בכך שבחורף יש מעט מאביקים, היא אינה יכולה להרשות לעצמה לבחול בהאבקה מכל סוג.
גבעת החרובים, מרחבי-רחובות, 1.2022
***
בשונה ממיני הלוף (.Arum spp) להם פירות עסיסיים וצבעוניים המבשילים בקיץ, פרי הלופית המצויה (Arisarum vulgare) מבשיל כבר בחורף, אינו שונה בצבעו מהעלים, ובמקום זרע יחיד העטוף בציפה, הוא מסתיר מספר זרעים יבשים.
איני יודע אם יש מנגנון מסויים להפצת הזרעים.
כפר-סבא, 1.2023
***
אני חושב שהרעיון על כך שפרי הלופית המצויה (Arisarum vulgare) הוא דבר נדיר, נובע בחלקו מכך שלא חיפשו.
הנה הפרי השלישי שאני רואה. את הקודם ראיתי לפני חודש. לא חיפשתי בין-לבין, אבל אפשר להתחיל לחפש ולראות עד כמה התופעה באמת בלתי שכיחה.
רחובות, 2.2023