כרוב החוף (Brassica tournefortii) הוא צמח חולות נפוץ של דרום הים-התיכון. בארץ הוא מצוי בקרקעות קלות של מישור החוף ומערב הנגב.
ממש כמו שהיה עם הצנון המצוי, גם עשב תמים זה הפך למין פולש קשה ברחבי העולם. באנגלית הוא ידוע כ"חרדל אפריקאי", "לפת בר", "כרוב חיוור", "לפתית הציפורים" ושמות אחרים. למה כל השמות הללו עבור כרוב?
אז מתברר שבעוד שזו "עובדת מסיבות" נפוצה, שכרוב, כרובית וקולרבי הם זנים של הכרוב התרבותי, זה ידוע פחות, שמקורם של ירק הלפת, שמן הלפתית ומרבית זרעי החרדל הם במינים אחרים בתוך הסוג כרוב. זאת על אף שבעברית השמות חרדל ולפתית הוענקו לסוגי צמחים אחרים במשפחת המצליבים.
עבור דובר האנגלית כל כרוב בר הוא לא יותר "כרוב" משהוא "לפת" או "חרדל".
כך השפות השונות מעצבות את התודעה שלנו, ממש כמו שהאנושות עיצבה לצרכיה את הכרובים השונים.
משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 1.2021
***
בברית החדשה מופיע משל גרגר החרדל, בו ישו מבטיח כי מלכות האלוהים תצמח כמו זרע חרדל, הגדל לעץ שציפורים מקננות בין ענפיו. זה משל מתמיה, שכן החרדל אינו הופך למעוצה ואינו מציע מקום קינון לעופות (מקסימום, פשושים). אבל אם הסופר לא היה בקי בחקלאות, הוא בהחלט היה יכול לטעות צמח חרדל בוגר לעץ.
הצמח בתמונה אינו חרדל, אם כי קרובו, כרוב החוף (Brassica tournefortii). המקום הוא אדנית במרפסת שלי. אספתי בקיץ זרעים של כמה צמחי בר נפוצים, כדי לקשט בהם את מרפסתי - והכרוב (שלא זכרתי שאספתי) הצליח יותר מהמשוער. בחודשיים הראשונים גידל שושנת עלים ללא כל גבעול. כאשר הופיע הגבעול, הוא "נורה למעלה" במהירות מפתיעה. תוך שבועיים היה גובהו כבר עשרות סנטימטרים. אחרי זה התחיל הגבעול להסתעף, והפך לאט לסבך חסר המעצורים שאתם רואים בתמונה.
זה מזכיר מיד משל אחר המופיע בברית החדשה: משל הזורע, המספר על גורלותיהם של זרעים שונים הנזרים בשדה התבואה. זרע אחד נופל על אם הדרך ונאכל על-ידי ציפורים; זרע אחד נופל על קרקע טרשית והצמח מתייבש מחוסר מים; אחד נופל בין עשבים ואינו מתפתח כראוי עקב התחרות איתם; ורק אחד מגיע לקרקע עמוקה ומעובדת, וזוכה לתת פרי. כאן ניכר ניסיון בחקלאות, ובעקבות זה, ידע מסויים באקולוגיה. כרוב החוף הגדל בשדה נמצא בתחרות עם צמחים אחרים ומתמודד עם מחסור במים ומזון. מסיבה זו הוא מגיע לגודל צנוע בהרבה מהכרוב שבתמונה. בקרקע עניה יכול היה אותו הצמח להיות מצוייד בגבעול יחיד, שלא היה גדול אף כאחד מגבעוליו הצדדיים של הכרוב שלי. לגדלים כמו בתמונה יכול להגיע צמח כרוב רק בתנאים מיוחדים בהם התחרות סולקה, והמשאבים זמינים בשפע. למשל: בשולי דרכים וערוגות (או בעציץ מושקה ומדושן).
אני יכול להבין את פליאתם של סופרים הקדומים לנוכח הפלסטיות הפנוטיפית הרבה של צמחים, וכיצד התנאים התחיליים בהם הזרע מוצא את עצמו יכולים להביאו לתרחישים שונים מאוד, בהם אותו הפרט יכול ללבוש צורות מצורות שונות.
כפר-סבא, 2.2022