*כולל אנטארקטיקה.
ישנם מינים שונים להם תפוצה קוסמופוליטית, דהיינו שהם מצויים בכל היבשות. אם לדייק - כמעט בכל היבשות - שכן היעדרות מאנטארקטיקה לרוב "נסלחת" עבור מינים כאלה. ביבשת הקפואה פשוט אין בית-גידול מתאים ליצורים כמו מושית השבע, הקנה המצוי או הדיואית המצויצת.
אבל קיימים יצורים שתפוצתם עולמית באמת: הטחובית הכסופה (Bryum argenteum) היא מין שכזה. טחב-עלים זה ניכר בעליו הרחבים, דמויי-הקשקשים, שקצותיהם דלי-הכלורופיל עוטים צבע כסוף. הטחובית הכסופה גדלה במגוון בתי-גידול, ונפוצה מאוד בעיר, הודות לעמידותה הרבה לזיהום אוויר. וכן, היא גדלה באנטארקטיקה: לא רק בחצי-האי האנטארקטי, שם האקלים כה נוח שהוא מאפשר צמיחה של שני מיני צמחי פרחים, אלא אף בחופי היבשת, שם הטחבים מהווים את צורת הצומח השלטת והמורכבת ביותר.
נראה כי יכולתם של טחבים להיכנס ולצאת מתרדמת במהירות, כמו גם עמידותם הגבוהה לקור וליובש, הופכות מיני טחבים רבים למתאימים-מראש למשימה של יישוב חוג הקוטב הדרומי. מחקר** אחד מצא עדויות גנטיות לכך שמקור אוכלוסיות הטחובית הכסופה של אנטארקטיקה הוא בשלושה אירועי הפצה שונים לפחות. להתיישב שלוש פעמים במקום הקר בעולם זה כבר לא עניין של מזל: מדובר כאן בצמח קשוח ומתאים במיוחד (אם כי ייתכן וחלק מאירועי ההפצה התרחשו בתקופות פחות קרות).
אבל גם לטחובית הקשוחה לא תזיק קצת עזרה. מחקר נוסף*** גילה כי חיידקים אפיפיטיים, החיים על-גבי הטחובית הכסופה של אנטארקטיקה, מפרישים כמויות גדולות של חלבונים קושרי קרח. אלה עוזרים להאט ולווסת את תהליך הקיפאון, ובכך למנוע נזקי קרה לרקמות. החוקרים טוענים כי הצמח הקטן תלוי בנוכחות חיידקים אלה, כדי לא לקפוא למוות.
תושבי מישור-החוף יוכלו למצוא פינגווין זה של עולם הצומח ליד מרזבים וברזים מטפטפים. משנזהה אותו, קצותיו המכסיפים יבהיקו בשבילנו כמו פסגות רכס סנטינל, המשקיף על קרחוני ים ודל.
רחובות, 5.2022