ציפורני-חתול מצויות
(Calendula arvensis)
ציפורני-החתול המצויות (Calendula arvensis) הן מין בעל מורפולוגיה מגוונת, הניכרת בכל חלקי הצמח. ברחבי ישראל ניתן להבחין בתפרחות בעלות מרכז כהה, האופיינית לסביבות הים התיכון, במיוחד צדו הדרומי, ותפרחות בעלות מרכז בהיר, הנפוצות צפונה, עד דנמרק. בעבר נחשבו הצמחים בעלי התפרחת הכהה למין נפרד: ציפורני-חתול מצריות (Calendula aegyptiaca), אך מאז הוכח כי שתי הצורות מכליאות באופן חופשי.
אני תוהה אם המרכז הכהה עוזר לתפרחת להתחמם, שכן ציפורני-החתול של דרום הים התיכון פורחות בחורף, כאשר חפצים חמים הם אטרקטיביים עבור החרקים הפעילים בעונה זו.
גבעות טירת שלום (אנ"מ נס-ציונה), 1.2022
***
ציפורני-חתול מצויות (Calendula arvensis) הן צמח המתחיל לפרוח כבר בתחילת החורף, כאשר המאביקים מועטים. למזלו, מין זה מסוגל להאבקה עצמית, ואינו תלוי לחלוטין בעזרה חיצונית. אך כעת אנחנו עדים לבעיה חדשה: טמפרטורות הנמוכות מ-25 מעלות נוטות לעכב את נביטת גרגרי האבקה (תהליך בו הגרגר מחדיר את תאי הזרע שבו אל שחלת הצמח) של ציפורני-החתול. למזלו, תפרחת הצמח עוקבת אחרי השמש, ממש כמו שעושה קרובתו, החמניה. כיוונון זה של התפרחת מעלה את הטמפרטורה בכ-2 מעלות מעל טמפרטורת הסביבה. ברוב ימי החורף מתקבלת בתפרחת טמפרטורה רצויה רק באמצע הצהריים, אך זה כל מה שציפורני-החתול צריכות כדי להנביט את גרגרי האבקה, כך שפריחתן לא תהיה לשווא.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 12.2020
***
ציפורני-חתול מצויות (Calendula arvensis) הן צמח חד-שנתי נפוץ, הפורח בחורף. הסוג ציפורני-החתול שייך למשפחת המורכבים, כך שהוא קרוב רחוק לסביון, הדרדר והחסה. אבל מלבד מינים אחרים של ציפורני-חתול, אין לסוג זה בישראל קרובים שאינם רחוקים. העניין נעוץ בכך שציפורני-החתול עומדות בראש שבט: Calenduleae. שבט זה, המכיל תריסר סוגים ויותר ממאה מינים, מרוכז כמעט כולו באזור הכי עשיר בוטנית בעולם: בדרום-אפריקה. נציגים מעטים חודרים גם לאפריקה הטרופית וחצי-האי ערב. שני סוגים נפוצו בזרמי הים עד אוסטרליה (תופעה הידועה גם מדוגמאות אחרות), אך רק סוג אחד הצפין עד הים התיכון והפך נפוץ באזור הממוזג. תוך כדי כך שמרו ציפורני-החתול על מספיק מהתכונות הבוטניות המקוריות שלהן, כדי שאף הבוטנאים של ראשית המאה ה-19 יכירו בהן בתור קרובות של ה-Calenduleae הדרום-אפריקאיים.
כפר-סבא, 12.2021
***
ציפורני-חתול מצויות (Calendula arvensis) הוא צמח חד-שנתי נפוץ, הפורח בזמן החורף הישראלי, וצפונה מכאן, בזמן האביב. אולי עקב שכיחותו הרבה ותפוצתו הרחבה בעולם, הפך הצמח למרכיב נפוץ בתרופות סבתא רבות, בדומה לקרובו המבויית, ציפורני-החתול התרבותיות (C. officinalis). ככל תרופת סבתא, הטענות לגבי סגולותיו הן רבות (בצד כמה אזהרות). כפי שאני מבין, עד כה עולה ממחקרים שאולי יש לציפורני-החתול השפעות אנטי-דלקתיות קלות. אולי.
אבל היי, לפחות הם יפים.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 11.2018
***
חורף בקטנה.
ציפורני-חתול מצויות (Calendula arvensis) הן צמח חורפי. הן נובטות אחרי הגשמים הראשונים, באוקטובר או נובמבר, פורחות בדצמבר וינואר, נותנות פרי ומתייבשות לקראת מרץ. צמיחתן היא מהירה מאוד הן מקדימות כמעט כל צמח חורפי אחר.
מתברר כי ציפורני חתול הן גם אופרטוניסטיות (מנצלות הזדמנויות) לא קטנות. במהלך החודש האחרון היו לנו שלושה ממטרים בלתי צפויים, אחרי שנראה כי עונת הגשמים נגמרה רשמית. צמחי קיץ רבים: עוקץ-העקרב, לשישית, כף-האווז ואחרים, נבטו. יחד איתם, נבטו גם הרבה ציפורני-חתול. תוך שלושה שבועות מהנביטה, הן התחילו לפרוח, כאילו היה זה סוף הסתיו ולא סוף האביב. מי יודע, אולי גם יספיקו לעשות זרעים.
אז כן. לא רק לנו נראה לרגע כי החורף חוזר לסיבוב שני.
באר-יעקב, 5.2013