הצלף הקוצני (Capparis zoharyi) פורח היום ברחבי מישור-החוף, על קירות בתים, בחורבות וערימות פסולת, בשולי דרכים ולפעמים סתם על קרקע כבדה. זהו אחד מתוך ששה מיני צלף הגדלים בישראל - ומספר גדול אף יותר המצוי סביב הים התיכון.
הצלף ידוע גם כצמח מאכל. החלק הפופולרי ביותר שלו הוא ניצן הפרח, הנאכל כשהוא כבוש. פירות בוסר וענפים צעירים נכבשים לפעמים גם הם. ידוע גם שימוש בעלים הטריים, ובעבר גם האביונות - הפירות הבשלים - היו נאכלות. חלקי הצלף השונים היו פופולריים בין יהודי המשנה והתלמוד, כנראה יותר משהם פופולריים בין הישראלים המודרניים.

הצלף מהווה גם גידול חקלאי, אבל כאן זה מטעה להתייחס אליו כאל צמח אחד, שכן באזורים שונים בויתו מינים שונים, כנראה לפי המצאי המקומי. גם התקופה בה הביות התרחש אינה ברורה. אף כי זרעי צלף נמצאים באתרים ארכיאולוגיים מתקופת האבן באירופה ואסיה, העדויות הברורות הראשונות לביות הצמח מגיעות מיוון ורומא של תחילת הספירה הנוצרית.
נראה שהאופנות של אכילתו וגידולו באות והולכות. טוב שצמח הבר מתמיד ולא הולך לשום מקום.

תל-אביב, 5.2022
***

צלף קוצני (Capparis zoharyi) אינו מין אופייני לחלוטין לארצות החמרה. מדובר בצמח האופייני לדקים בסלעים קשים. הצלף הקוצני צומח בהרים, במרכז הארץ ובצפון. בדרום הארץ מחליפים אותו מיני צלף אחרים.
יחד עם זה, הצלף הסתגל לבתי-גידול מלאכותיים: קירות אבן. ניתן לראותו בערים עתיקות במישור החוף (כדוגמת יפו ורמלה) ובמידה פחותה, בערים חדשות. כמו-כן, הריסות ותלים ארכיאולוגיים מהווים גם הם נקודות מאחז לצמח זה.

הסוג צלף כולל מינים רבים, הנפוצים ברחבי העולם. כל המינים בישראל הם בני-שיח הצומחים בסלעים, אך בעולם ידועים גם מיני צלף הצומחים כשיחים גדולים, ואף כעצים ביער הגשם.

תל-יבנה, 5.2015