דבר ראשון: לפרוח.
סתוונית היורה (Colchicum stevenii) מגיבה לגשמים הראשונים בהנצת פרחים, בלי עלים וכמעט בלי גבעולים, ישירות על הקרקע. הפריחה מתחילה עוד לפני שהשורש של השנה החדשה התחיל לצמוח. האנרגיה מגיעה מפירוק עמילן, שהצמח אגר באביב השנה הקודמת. בדרך ערמומית זו מצליחה הסתוונית להקדים כמעט את כל צמחי הבתה האחרים.
בארצות קרות יותר הסתוונית נכנסת לתרדמת אחרי הפריחה, ומצמחת עלים באביב. בארץ צמיחת העלים תתחיל בד-בבד עם סיום הפריחה, כך שאולי זה פחות ברור כי הפרחים שייכים לעלים של השנה הקודמת, בעוד העלים שייכים לפרחים של השנה הבאה.

גבעת הכלניות של רמלה, מרחבי-רחובות, 12.2021

***
סתוונית היורה (Colchicum stevenii) היא צמח המותאם היטב לתנאי המזרח התיכון. צמח זה "דואג" להעמיק כבר בחודשים הראשונים לחייו: השורשון היוצא מהזרע מגיע לעומק מספר סנטימטרים, ואז מתפרק חלקית, והופך לצינור חלול. דרך הצינור הזה נדחף ניצן ההתחדשות לעומק של כחמשה סנטימטרים, שם הוא מתפתח לפקעת. בעומק זה, הצמח מוגן משריפות וחופשי להתרבות וגטטיבית, בייצור פקעות רבות. יעברו כמה שבועות אחרי הגשם, והשטח השרוף ינץ סתווניות לרוב. אפילו הפרח שלה לא יוצא לחלוטין מהקרקע: אף שעלי-הכותרת נמצאים בחוץ, השחלה עדיין בפנים, מוגנת מכל פגע.
בעולם הגינון נקראות הסתווניות "גברות עירומות", על-שום צבען הורוד וחוסר העלים בעת הפריחה. דווקא סתוונית היורה לא מקפידה בכלל זה, ומנצה עלים כבר בעת הפריחה.
על אף יכולת ההישרדות המופלאה שלהן, סתווניות מתקשות ליישב מחדש שטחים שנחרשו, והן נעלמות במהירות מנופים שעברו עיבוד. במישור החוף, בו רוב הקרקע ראויה לעיבוד, הפך פרח זה לשריד נדיר, המצביע על שטחים עליהם פסחו, בדרך נס, מחרשות המאה ה-20.

שמורת השיטה המלבינה ישרש, מרחבי רחובות, 11.2019

***
סתוונית היורה (Colchicum stevenii) היא גיאופיט יפה ומוכר, הפורח בסוף הסתיו ותחילת החורף. זהו אחד הצמחים הנעלמים במהירות וחוזרים לאט (אם בכלל) כאשר אדמתם עוברת עיבוד חקלאי. היא שורדת לרוב בחלקות הבלתי-מעובדות המעטות.
כשגרתי בבאר-יעקב, היה בסביבה שדה, שהשתקם מעיבוד, ובו פרחו סתווניות רבות וצמחים אחרים, שאינם סובלים עיבוד קרקע. הסיבה לכך הייתה משאר כורכר זעיר, 5x10 מטרים לערך, בו המינים הרגישים שרדו, וממנו יכלו לשוב ולאכלס שטחים נוספים.
אני רואה את זה גם בעמק גלילות, שם נמצא גיאופיטים שונים - כלניות, עיריות וכדנים - המתבססים סביב למערות אפקה, איפה שהיו קודם פרדסים. השתקמות טבעית זו, ממקור מקומי, היא לטעמי בעלת ערך רב בהרבה מנטיעה אקטיבית של מינים מוגנים, כאילו הטבע אינו אלא ערוגת פרחים.
אם רוצים לעזור לטבע באמצעים פעילים, הייתי מציע להחליף את השתליה ברעייה, כמו שנעשה בתל נפוליאון. הרעייה תסיר את העשב הגבוה ותאפשר לצמחים נמוכים, דוגמת הסתוונית, להתבסס בקלות - ממש באופן בו זה קרה בבאר-יעקב.

מערות אפקה, עמק גלילות, 11.2019

***
כן, פרחי סתוונית היורה (Colchicum stevenii) הם נחמדים, אבל האם ראיתם את הפירות שלה?
כשיבשילו, הם יהיו דומים להלקטים של קרובם הרחוק, הצבעוני. אך כעת, משרק הגיחו מהקרקע, הפירות הללו נראים כמו הדבר המוזר ביותר בשדה (וזה הישג לא קטן בעונת הפטריות!).

שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 1.2022