יונת הבית (Columba livia) הזאת שותה מים.
חם, אז טוב שהיא מקפידה לשתות.
אבל אולי אנחנו מפספסים כאן הישג חשוב: יונים הן בין הציפורים המעטות המסוגלות לשתות ביניקה. רוב העופות נאלצים לטבול את מקורם במים, ואז להרים את ראשם, כך שהמים יחליקו במורד הגרון. כך, למשל, תרנגולות שותות. עופות מסויימים מסוגלים ללקק מים, בדומה לכלבים. אבל היונה פשוט מרכינה את ראשה אל השלולית ויוצרת תת-לחץ בלועה, כך שהמים נשאבים לתוך המקור ונאגרים בזפק.
מערכת לשאיבת מים התפתחה במספר קבוצות של ציפורים. היא ידועה אצל יונים, קטות (כנראה ששתי הסדרות ירשו מערכת זו מאב משותף) וציפורי שיר מסויימות.
אני משער כי היכולת לשתות מים במהירות עוזרת לקצר את הזמן בו העוף עומד חשוף ופגיע על החוף. במערכות אקולוגיות יובשניות, איפה שטורפים נאספים לעתים בשולי מקורות מים, ושט שואב יכול להציל חיים.
כפר-סבא, 4.2022
***
יוני הפרא החיות בקרבת האדם הן צאצאיות של יוני בית (Columba livia domestica), שהן בעצמן צאצאיות של יוני סלע (Columba livia) שבויתו באזורנו בתחילת תקופת הברונזה. אבות היונים שבתמונה היו עופות משק ומחמד. הן הגיעו במגוון צבעים, חלקן היו יוני דואר, ואחרות התהדרו בזנבות מניפה או כפות רגליים מנוצות.
אך כשאנחנו מביטים בלהקת יוני פרא, נראה שרובן אפורות ורק מיעוטן חומות או לבנות, ולעתים הן נראות ממש כמו יוני סלע! מבחינת צורה, כולן יוני סלע, ללא המוזרויות של גזעי הנוי השונים.
תופעה זו התמיהה את צ'ארלס דארווין, שהבחין שאפילו בזיווג בין שתי יוני נוי מצועצעות בנות גזעים שונים, התוצאה תיראה כמו האב הקדמון של השתיים. מדע הגנטיקה טרם התקיים בזמן ההוא, ולא היה זה בכוחו של דארווין להסביר תוצאה כזאת.
היום אנחנו יודעים כי המוטציות שאנחנו בוררים ביוצרנו גזעים של חיות, הן לרוב מוטציות חסר: שינוי קטן בגן כלשהו מונע את ביטויו או פעולתו, מה שמביא לשינוי במראה או בהתנהגות. מוטציות החסר בגזעים שונים יכולות להיות בגנים שונים, גם אם הן מביאות לאותה תוצאה, למשל: נוצות לבנות.
לרוב החיות יש שני סטים של כרומוזומים, אחד מכל הורה. כדי שמוטציית חסר (הלוא היא אלל רצסיבי) תתבטא, היא צריכה להופיע בשני הסטים. כאשר יש זיווג בין שני גזעים מבוייתים, הצאצא מקבל עותק אחד של כל גן פגום מהוריו, אך גם את הגנים התקינים. עותק אחד של גן תקין מספיק לרוב כדי למסך את המוטציה בעותק השני. התוצאה היא בעל-חיים הדומה למדי לחיית בר.
אבל אללים רצסיבים כאלה ממשיכים להתקיים באוכלוסיות הפרא, ולפעמים, כשלשני ההורים יש אותן, הן יכולות להתבטא. ואכן, לפעמים אנחנו רואים יונים חומות או לבנות בלהקה. אך למה איננו מדי-פעם רואים זנבות-מניפה או זפקים מנופחים?
כאן, כפי שדארווין היה יכול להגיד לכם, נכנסת לפעולה הברירה הטבעית. רבים מגזעי היונים לא יכולים לשרוד בטבע, וגם כאשר מתקבל פרט כזה באוכלוסיית פרא, סיכוייו להגיע לבגרות הם קטנים. הצורך למצוא מזון, להתחמק מסכנה ולהתרבות שומר על יוני העיר במראה בו התקיימו במשך מיליוני שנים לפני שבייתנו אותן.
צומת הדרים, 7.2019
***
למה רגליים אדומות?
להרבה עופות, דוגמת יונת הבית (Columba livia) הזאת, יש רגליים בצבע אדום או ורוד.
לשם מה זה טוב?
אחת ההיפותזות מצביעה על כך שהפיגמנט האדום הוא בטא-קרוטן, מקור חשוב לויטמין A, החיוני להתפתחות תקינה, פעולת המערכת החיסונית והעיניים. הרגליים האדומות, המראות על עודף של בטא-קרוטן, הן אם כך "תעודת יושר", המעידה על מצבו הבריאותי של העוף. כל מי שיהיה באינטראקציה איתו, בין אם לצרכי רביה, סכסוך או טריפה, יוכל לקחת בחשבון את זה שלפניו בעל-חיים בריא, ולשקול את פעולותיו בהתאם.
זה כמובן מקרה פרטי של עקרון ההכבדה של זהבי, המודגם בתקשורת בין כל היצורים החיים.
צומת מסובים, 6.2018
***
קחו הצצה בגוזלי יונת הסלע (Columba livia) שחיים במסילת החלון של החדר ממנו יוצאים רוב הפוסטים בקבוצה הזאת*.
לעופות יש מגבלה מעניינת: יכולת התעופה מתפתחת רק עם הגעה לגודל המלא. עבור עופות קרקעיים זאת פחות בעיה, כי אפרוחים עדיין יכולים ללכת ולשחות. אצל הדגרתיליות מאוסטרליה אפילו אין טיפול הורי אחרי ההטלה. אבל אצל עופות המקננים גבוה (מלבד אלה המאלצים את האפרוח לקפוץ מעץ) התלות בהורים מוחלטת עד שהצעירים מתחילים להתאמן בתעופה. לעתים הפרחון אפילו מעט גדול, או לפחות שמן, מהוריו. זה מדאיג אותי, שכן הורי הגוזלים האלה מתקשים גם ככה להידחק במסילת החלון. כאשר הגוזלים יצטרכו לעזוב, כנראה שהם יזדקקו לסיוע מאיתנו.
כפר-סבא, 5.2020
*לפני המגפה הם היו משודרים מקו 930 בעליות לירושלים, אבל זה היה לפני מאה שנה.
***
בעת החיזור מנפח זכר יונת הסלע (Columba livia) את גרונו ורוקד לעיני הנקבה. הנוצות המכסות את גרון היונה מבריקות בצבע פיזיקלי, הנוצר משבירת האור. העוצמה והגוון של צבע הנוצה מושפעים מהזווית בה נמצאת הנוצה ביחס לעין. כאשר הזכר רוקד בפני הנקבה, הוא מציג מופע צבעים מהפנט. הנוצות, המשנות את ללא הרף כיווניהן במהלך הריקוד, נראות כמרצדות מסגול לירוק, דועכות לאפור ומתפרצות בהבזקי צבע. הנקבה תצטרך לעמוד במקסם הצבעים הזה, ולהחליט בזהירות, האם הזכר הזה עומד בסטנדרטים שלה.
רמת-גן, 3.2022
***
יוני סלע (Columba livia) קיבלו מוניטין של יצורים מלוכלכים (הודות לטפילים הרבים שלהן) אך הן בהחלט אוהבות להתרחץ! מגדלי יונים נוהגים לערוך אמבטיות לציפורים שלהם, בטענה שזה מועיל לבריאותן. יוני הפרא העירוניות נאלצות לדאוג לאמבטיה לעצמן והולכות לרחצה המונית במזרקה.
כפר-סבא, 3.2021
***
המצב הנוכחי שינה את המסלול בו אני מטייל עם הכלב, והפך אותו לקבוע משהיה לפני המגפה. אני מוצא את עצמי הולך שוב ושוב באותו פסאז' כפר-סבאי חשוך וריק. המחסור באנשים מדגיש את נוכחותן של היונים (Columba livia), הישנות לאורך האכסדרה, על חפצים שאינם ממוגנים נגדן. בין היונים מהבחנתי שוב ושוב ביונה בגוון אדמדם, הנקרא ash-red והנובע ממוטציה בגן Tyrp1. מכיוון שהיונה נחה על הפנס הלבן היחיד בין פנסים שחורים, זכרתי גם את המיקום שלה. בשתי הזדמנויות מאוחרות יותר עברתי ומצאתי את אותה היונה, כביכול, על אותו הפנס, כאשר על הפנס הבא ישנו תמיד שתי יונים שחורות. איני יודע דבר על יונים (וטרם מצאתי מידע על הרגלי השינה שלהן), אבל אם יש להן נטייה לחזור לישון באותה הנקודה, זה היה יכול-להיות גורם שהקל על ביותם של אותם עופות מוזרים, המתעופפים חופשיים כל היום, אך חוזרים ללון אצל הבעלים האנושיים שלהם עם ערב.
כפר-סבא, 4.2020
***
"מה הצלילים הללו? זה נשמע כאילו ממש מהצד השני של ראש הגבעה יושבות על הקרקע אלף ציפורים."
*מתקרב בזהירות*
"אלה יוני בית... אבל אלה לא קולות של יונים."
*מתקרב עוד קצת. הציפורים לא מוטרדות.*
"אלה יונים... וזרזירים!"
להקה מעורבת של כאלף יוני בית (Columba livia) וזרזירים מצויים (Sturnus vulgaris) קידמה את פניי לא רחוק מגבעת הזיתים. קבוצות מעורבות של בעלי-חיים אינן דבר נדיר. זה מעניק לכל פרט בטחון במספרים, בהקטינו את הסיכוי שדווקא פרט מסויים יותקף על-ידי טורף. וכאשר מדובר בשילוב כמו יונים וזרזירים, אין אפילו בעיה של תחרות, שכן היונים הן בעיקרן אוכלות זרעים, בעוד הזרזירים ניזונים בעיקר מחרקים.
כמובן שבטחון במספרים הוא גם דרך ההגנה המועדפת על טורפים למיניהם, כך שבאזור נצפתה פעילות מוגברת של בזים ונצים.
מרחבי-רחובות, 12.2021