אמנון מצוי
(Coptodon zillii)
עכשיו הכל מתחבר.
במהלך הסיור לביצת פולג יכולנו לראות שגוף המים המצטמצם שורץ דגים - להראותך כי זו אינה בריכת חורף. רבים מהם היו צעירים של אמנון מצוי (Coptodon zillii), דג שכיח העמיד לזיהום והמלחה של המים, ועל כן, עדיין נפוץ בישראל.
האמנון המצוי הוא חלק מהפאונה הנילוטית של הארץ. הוא הגיע אלינו - יחד עם השפמנון המצוי, הצב הרך ותנין היאור - מנהר הנילוס. המטייל באפריקה יכול לפגוש אותו בנהר הקונגו, במעיינות הסהרה, באגם טורקנה באתיופיה ובעוד מגוון מיקומים אקזוטיים. אנחנו, בישראל, חושבים שהוא דג רגיל, אפילו פשוט, אבל זהו באמת ובתמים דג טרופי: ציכליד (cichlid), כפי שחובבי דגי הנוי מכנים את מיני משפחת האמנוניים. בין האמנוניים של אפריקה ודרום אמריקה נמצא לא מעט מדגי הנוי הצבעוניים הנמכרים בחנויות, כולל הסקלארי (Pterophyllum scalare), שהוא אולי הכי "דג אקווריום טרופי" שדג אחד יכול להיות. בין 1600 מיני האמנוניים בעולם, האמנון המצוי מגיע הכי צפונה: עד חופי ישראל, לבנון וסוריה. צפונה משם נאלצים להסתפק בקרפיונים.
במשך זמן רב חשבתי על שאלת הגעת האמנונים לישראל. קראתי שאולי בעבר נחלי החוף היו מתחברים לדלתת הנילוס. בחנתי את המפות ואת מפלסי הים במהלך עידן הקרח, וזה לא הסתדר לי. לא היה שום מצב בו נחלי החוף היו זורמים עד הדלתא. הייתה לי תאוריה משלי, על כך שבעבר היו ביצות לאורך חופי סיני, כך שמינים יכלו לעבור מביצה לביצה, בין הנילוס ונחלי החוף. ואז, אתמול בדרך לסיור Yoel Adam Yam סיפר לי משהו ששינה את התפיסה שלי: הוא אמר שלפני בניית סכר אסואן, כאשר הנילוס היה נתון לשטפונות שנתיים בקיץ, מי הים התיכון בחופי ישראל היו נהיים כמעט מתוקים באזור יולי. אנחנו, כתרבות, שכחנו את זה - עד כמה הנהר הארוך בעולם היה משפיע על כל האזור. בתנאים כאלה, הבנתי לפתע, לא צריך שום ביצות ודלתאות. בעלי-חיים הנשטפים לים היו יכולים לשרוד בו במשך ימים, עטופים במי היאור שהביאו אותם, להישטף לחופי ישראל ולמצוא את דרכם לנחלים. עבור דג עמיד כמו האמנון המצוי לא צריך להיות בזה כל אתגר*.
חשבו על חופי תל-אביב בשנות ה-50, כאשר עוד לא שמעו על עונת המדוזות, ובמקומה, נהר מצרים היה מגיע מדי קיץ לביקור.
ביצת פולג, 7.2021
*ראו הסתייגות בתגובות.