כל מין מתקיים בתוך גומחה אקולוגית (ecological niche). מושג זה מתאר הן את המקום הפיזי שהמין תופס ואת האינטראקציה שלו עם סביבתו, והוא הדבר הקרוב ביותר ל"תפקיד" במערכת האקולוגית. גומחות אקולוגיות מוגדרות על-ידי זמינות התנאים המתאימים למין, כמו גם על-ידי תחרות עם מינים אחרים, המצמצמים את החלק הזמין של הגומחה.
גומחתה של קרסולה מכונפת (Crassula alata) נמצאת בצומח הסלעים, איפה שהקרקע דקה מדי לצמחים גדולים. היא גם הסתגלה לגדול בחגורת הצומח הננסי הקיים בשולי שבילים, והפכה שכיחה בחצרות עירוניות. הגומחה של הקרסולה בישראל היא, כפי שניתן לראות, מוגדרת ומוגבלת.
אבל לפעמים מין מגיע לסביבה חדשה, בה זמינה לו גומחה רחבה, ולפעמים אף גומחות חדשות, אליהן הוא יכול להסתגל. כך קרה באפריקה הדרומית - שם הסוג קרסולה התמיין לצורות שונות ומופלאות, וכיום תופס חלק דומיננטי במגוון בתי-גידול. סיפור זה קרה עם סוגים נוספים: סביון, חלבלוב ואחרים. אלה קיימים בדרום-אפריקה בצורת עצים, מטפסים, שיחים וסוקולנטים לרוב. רבים מצמחי הנוי שלנו מגיעים מאזור זה ושייכים לאותם סוגים שהתפרצו לגומחות החדשות. אם תבדקו, כנראה תגלו שאחד הסוקולנטים בסביבתכם הקרובה אינו אלא צורה של קרסולה, סביון או חלבלוב, שהאבולוציה באפריקה עיצבה לצורה פנטסטית, המפליגה רחוק ממה שהטבע פה מאפשר לקרסולה המכונפת.
כפר-סבא, 3.2021

***
איפה שהקרקע היא לא יותר מקרום על-פני סלע, מתפתחת חברה מיוחדת של צמחים קטנים. טחבים, במיוחד מהסוג טחובית (Bryum) וצמחי פרחים בשרניים, כמו הקרסולה המכונפת (Crassula alata) עולים על רצפות רטובות, כדוגמת התחתית של בריכת מי-הגשמים העתיקה הזאת, בחורבת אל-מחאזון.
כפר סבא, 1.2016