"איזו שפירית יפה היא הדלגנית האדומה (Crocothemis erythraea)" - אתם אומרים לעצמכם (אולי בלי לציין את השם המדעי) -"בטח אין שום דבר מביך שאפשר לספר עליה."
אבל במדע כמו במדע, אם חוקרים מספיק עמוק, חושפים סיפורים מביכים. מחקר שהתפרסם כבר ב-1984 בחן את תחרות הזרע בשפיריות שונות, כולל הדלגנית האדומה.
הזדווגות של שפיריות היא תהליך מוזר, בתחילתו על הזכר להעביר את הזרע שלו מפתח המין, הנמצא בקצה הבטן, אל איבר רביה משני, הנמצא בבסיס הבטן. הנקבה תצמיד את פתח המין שלה (גם הוא בקצה הבטן) לבסיס הבטן של הזכר, כדי להתחיל בהעברת הזרע.
איבר הרביה המשני הוא מבנה תלת-סעיפי מאיים למראה. הסעיף המעביר את הזרע מכונה "פין", אף שכמובן אינו קרוב במקורו לפיני היונקים, ואף לא לפיני החרקים האחרים. הוא גם אינו דומה להם. זהו איבר מורכב, ממופרק, מוקשה, שרירי, מקורנן, ובאופן כללי - החומר ממנו עשויים סיוטים. ולכל מין שפירית פין בצורה אחרת!
פין הדלגנית נפתח כזרוע של מנוף, ומוכנס לאיבר אגירת הזרע הנקבי. בנקודה הזאת הוא יכול להפקיד את הזרע האגור בו ולסיים את ההזדווגות, אבל זה לא מבטיח שהזכר הזה יהיה אבי הצאצאים, שכן נקבות של שפיריות לרוב מזדווגות עם זכרים רבים. וכאן הפין הופך לסוכן חשאי, הנמצא בזמן ובמקום הנכונים כדי לחבל בתוכניותיהם של הזכרים המתחרים. יש שפיריות אצלן הפין, או אחד הסעיפים האחרים של איבר הרביה המשני, בנויים כדי לגרוף את הזרע של המתחרים החוצה, טרם הפליטה. להבדיל, אצל הדלגנית האדומה, כך מצאו החוקרים, ישנו פין מתנפח, הדוחף לצדדים את הזרע שכבר נמצא באיבר האגירה, וממקם את הזרע החדש כך שהוא יהיה הראשון שייועבר להפרות את הביצים.
בסופו של יום נראה מעל המים הרבה אבות אדומים ומאושרים, מעופפים להם אחרי הזדווגות מוצלחת, כל אחד בטוח שהוא עבד על האחרים. והנקבה? לה כנראה יש דרכים משלה לבחור מי יולידו את צאצאיה - פין ממופרק או לא.

בריכת תמסח, 7.2011
***
עונת השפיריות.
דלגנית אדומה (Crocothemis erythrea) ניצבת על ענף מעל לתעלה.
אף כי בישראל יש שפיריות בוגרות כל השנה, הקיץ הוא עונה טובה במיוחד כדי לצפות בהן. שפיריות מבלות את תחילת חייהן כזחלים שוכני מים מתוקים. הן חיות בנחלים, אגמים ושלוליות חורף. כדי לשרוד את התייבשות שלוליות החורף, המהוות חלק חשוב ממקווי המים במישור החוף, הזחלים צריכים להספיק להשלים את הגלגול ולהפוך לשפיריות בוגרות. עם תחילת עונת הגשמים הבאה, יחזרו ויטילו את ביציהן בשלולית (או שלא יחכו ויטילו באגם).
זחלים "בני מזל" החיים במקווי מים קבועים, לא עומדים בפני סכנת התייבשות וניתן למצוא אותם גם בקיץ.

הוד השרון, 6.2016