קן לציפור.
למצילת הגבעול (Cyathus olla) גופי-פרי בלתי-נשכחים, הדומים לכוסות קטנות ובהן מספר עדשים. כל עדשה מהווה כיסון קשיח המלא בנבגים. טיפות הנופלות לתוך גוף-הפרי מעיפות את הכיסונים ביעילות כזאת, עד שבעבר חשבו שיש לפטרייה זו מנגנון שיגור כלשהו. כל כיסון מצוייד בפתילים, המאפשרים להם להישאר מחוברים לצמחים אליהם הגשם העיפם. בשלב הבא כיסונים אלה נאכלים יחד עם הצמחים, על-ידי בעלי-חיים אוכלי עשב, כך שהנבגים יוכלו לנבוט בתוך הגללים. שאר חיי הפטרייה מתקיימים, כמובן, בתוך המצע. שם היא ניזונה, מתאימה בין טיפוסים זוויגיים ("מזדווגת") ומייצרת מגוון כימיקלים הנבחנים היום עבור שימושים בתרבות האנושית. כאשר מקור המזון מתחיל להידלדל, הפטרייה הופכת רגישה לאור, ומגדלת גופי-פרי במקום שמשי, שם יש סיכוי טוב שנבגיה יופצו בגשם וימצאו את דרכם לתוך צואה מזינה.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 12.2021

ניסן בנימיני כותב על מצילת הגבעול (Cyathus olla): "אלה פטריות זעירות ולכן קשה למצוא אותן, אבל לאחר שתמצא אותן תתרשם ותתאמץ למצוא אותן שנית." הערה זו מופיעה ב"אנציקלופדיה של החי והצומח" ואני חייב להגיד שהתאמצתי למצוא אותן עוד לפני המפגש הראשון בשדה, וזאת בגלל האיור הנהדר של טוביה קורץ, בו רואים איך טיפות הגשם מעיפות את עדשות הנבגים הגדולות המוחזקות בשקע במרכז גוף-הפרי. לקח לי יותר מעשור למצוא את הראשונות שלי, ומאז מצאתי אותן פעמים בודדות. לדעתי, זאת הפעם הראשונה בה הגעתי למצילת הגבעול לאחר פיזור עדשות הנבגים. אז גם זאת סוג של פעם ראשונה.
משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 1.2021