לא רק מתחת לסלע.
רקפת מצויה (Cyclamen persicum) היא גיאופיט מוכר, הנפוץ מאוד בשדרת ההר, אך מופיע פה ושם גם במישור החוף. בחולות השרון מוצא מין זה בית-גידול מיוחד: תחת שיחי רותם. הרותם עוצר את החולות, בעוד פסולת העלים והענפים שלו מעשירה את הקרקע בחומרי מזון. באופן מפתיע, זה מספיק בכדי שמספר מינים של צמחי סלעים יקבעו שם את ביתם.
לפני סוף השבוע האחרון, חשבתי שתופעה זו, של רקפות בחולות, לא מדרימה מעבר לחדרה, אך הנה, רקפות הפתיעו אותי בינות לאירוסים בנתניה!
'שמורת אירוס הארגמן', נתניה, 2.2018
***
רקפת מצויה (Cyclamen persicum)!
כמה שהיא שכיחה בשרון, כך היא נדירה בפלשת. הרקפת בתמונה מצטרפת לטרנד של מינים הרריים שמקיימים אוכלוסיות קטנות בגבעות הכורכר המאגפות את נחל שורק. כנראה שאבותיהם הגיעו מהרי יהודה, נסחפו במורד הנחל לפני דורות רבים, והקימו להם בית במישור-החוף.
גבעת בשיט, עשרת, 12.2020
***
גדרות האבן האופייניות הפזורות לרוחב כפר-סבא נמצאות שם לפחות ארבעים שנה. לא ברור מה מקור האבנים הנקבוביות, אם כי לפי החלזונות שבהן, זה צריך להיות לא דרומה מהשומרון. לא ברור מה עלה בגורל ההרים מהם נחצבו האבנים, ואם עוד נותרו שם הרים בכלל. אולי אבנים אלה סוכלו מפני-השטח כשבנו את כרמיאל, אריאל, או שכונה חדשה בטירת הכרמל. אולי כל המדרונות ההם הפכו למדרכות וכבישים, מיושרים בקפידה בחמרה ממישור-החוף. האבנים הללו לא יחזרו להרים, אבל הן לא שכחו אותן. הן לא מתות לגמרי, כפי שמעידה הרקפת המצויה (Cyclamen persicum) הזאת, המשגשגת באחד מחללי האבן. אבני הגדר, על היצורים שבהן, ממשיכות בחייהן, עד כמה שניתן. אלה לא ההרים, אבל היי - האין מצב זה עדיף מלמצוא את עצמך טחון לחצץ, או מכוסה תמידית בבטון?
כפר-סבא, 2.2022