הנקר הסורי (Dendrocopus syriacus), מין הנקר היחיד בארץ.
פעם היה נפוץ בחורשים ויערות בלבד, אך במאה ה20 התפרץ לערים וכעת מצוי אולי בכל מקומות היישוב בישראל, אפילו במדבר. באזור באר יעקב כנראה היה נדיר לפני ההתיישבות הציונית, אשר הרבתה בנטיעת עצים, אך אולי התרבותו העצומה מחזירה עטרה ליושנה: גבעות החמרה היו מכוסות חורש בתקופת האבות ואולי אז היו הנקרים נפוצים.

הנקר הוא ציפור מועילה, שכן הוא אוכל מזיקים של העץ. הוא מקשיב לצלילים שמפיקים זחלים וטרמיטים החיים מתחת לקליפה, אז, במקורו הוא יוצר חור ושולף את המזיק. הנזק האסתטי הנגרם לעץ לא משתווה לתועלת הבריאותית של סילוק טפילים אלה, המכרסמים בליבת העץ ועלולים להביא לקריסתו.

באר-יעקב, 7.2013
***
ילד גדול.
לפי קולות התחינה שאחד מהנקרים הללו השמיע, מדובר כאן בפרט צעיר של נקר סורי (Dndrocopus syriacus) המבקש מזון מאמו, אפילו שהוא כבר פרח מהקן.
שימו לב לזנבות של עופות אלה. נוצות הזנב של מרבית הנקרים מוקשחות ומשמשות כמשענת בעת עמידה מאונכת על גזע העץ.
הרצליה, 6.2016
***

נקרים, דוגמת הנקר הסורי (Dendrocopos syriacus) שלנו הם בעלי-חיים עם תפקיד מורכב במערכת האקולוגית. נבירתם הכמו-כירורגית בקליפת עץ, לשם השגת זחלי חיפושיות, העניקה לנקרים שם של עופות מועילים, המרפאים את העץ מטפיליו. כאשר הם ניזונים ממזון צמחי, דוגמת בלוטים, שוב יש תועלת באופן בו הנקרים עוזרים להפיץ זרעים ולנטוע את היער. והקן עצמו, הנחפר בעץ חי או מת, יכול לשמש מינים רבים של עופות, יונקים ויצורים אחרים - משבוני הקן סיימו לדגור בו.
אבל דווקא כאן לא הכל מושלם כמו שזה נראה בתחילה. קן הנקר הוא כיב רחב ועמוק שהעוף פוער בעץ - עץ שלא פעם היה בריא למדי לפני-כן. באופן אירוני, נבירה זו מספקת נקודת כניסה נוחה לזחלים הנוברים בעצה. בנוסף לזחלים, קני נקרים מאולחים במגוון פטריות, ביניהן כאלה הגורמות לריקבון. יש אף סברה כי הפטריות מקיימות סימביוזה עם הנקר, שכן לאחר שהוא הדביק בהן את הצמח, הן מרככות את המצע ומקלות את מלאכת הקידוח.
כתמיד, כשאנחנו מסתכלים לעומק על מין בטבע, אנחנו מגלים כי אינו "טוב" או "רע" וכי השפעותיו על המינים סביבו הן שונות ומגוונות.
גבעת הזיתים, מרחבי-רחובות, 10.2021
***

סיכול ממוקד.
חורים אלה נעשו על-ידי הנקר הסורי (Dendrocopos syriacus), והם חודרים אל מחילותיהם של זחלים בתוך ענף השיזף הזה. צלילי הכרסום הרפים של הזחל יכולים להיות מספיקים כדי שהנקר יאתר את מיקום הטרף מתחת לקליפה. לאחר עשיית החור, נשלף הקורבן בעזרת לשונו הארוכה והמשוננת של הנקר.
חורבות בני-ברק, 12.2018
***
זה לא מסוכן?
נקרים מבקרים לעתים עמודי חשמל מעץ. והרי למה לא? מזונם הוא זחלים החיים מתחת לקליפת עצים, במיוחד עצים מתים, כמו העמוד. לעמוד החשמל אין כמובן קליפה, כך שאיני יודע עד כמה יש בו זחלים, אך נקרים יכולים להשתמש בו לעוד מטרה: אחסנה וקיבוע של בלוטים ואגוזים, בסדקי העץ. לפי המצב של ראש העמוד, יכול להיות בהחלט שדחפו בין סדקיו אינספור אגוזי פקאן.
אני רק פוחד כי שימוש כזה בעמוד חושף את הציפורים העירוניות לסכנת התחשמלות.
בתמונה: נקר סורי (Dendracopus syriacus) בוחן עמוד חשמל.
רמת-גן, 9.2017
***

זאת נראית כמו עבודתו של הנקר הסורי (Dendrocopos syriacus). הם אלה שנוהגים לדחוף אגוזים לתוך סדקים, דוגמת הרווח בין הקליפה לעצה בגזע המת הזה. הנקרים עושים זאת כדי להקל על מלאכת הפיצוח, שכן בשונה מתוכיים, מקורם אינו מרסק כצבת, אלא מכה כפטיש. ורגליהם, אבוי, אינן מיומנות דיין להחזיק באגוז.
אבל רגע - אלה כלל לא אגוזים! יש לנו כאן עפצים (גידולים צמחיים שנוצרו בהשפעת יצור חי) שצרעה יצרה על אלון התבור (Quercus ithaburensis). זחל הצרעה אמור היה לחיות בתוך העפץ בנקודה מסויימת, אבל האם הנקר קטף את העפץ בזמן? האם כל המאמץ הזה שווה בשביל זחל כה זעיר? והאם הוא הוא חשב שבידיו אגוז, והתאכזב למצוא אותו ריק? ואם כך, למה קטף ופיצח עוד ועוד?
חורשת האלונים, כפר-מל"ל, 8.2019