לשם מה להגיע לשמורת השיטה בעונה המתה מכולן? בשביל החצבים, כמובן!
בצפון השמורה פורחים כעת עשרות פרטים של חצב מצוי (Drimia maritima), ממש באותן נקודות בהן אנחנו הולכים לחפש סתווניות בדצמבר וסחלבים באפריל. הם כמעט לבדם בפריחתם, מלבד השיטים, שנראה שתמיד מנצות פרח פה ושם.
התפתחותם של עמודי התפרחת מתחילה כבר באביב, אך זו נעצרת בעוד הצמח נכנס לתרדמת קיץ. לקראת הגשמים הצמיחה מתחדשת. הודות לחומרי מזון מהבצל הענק, החצב מסוגל להביא את עמודי התפרחת לקומת אדם בשיא עונת היובש. ולא רק זה, אלא שבבצל נשאר אחרי זה מספיק כדי להתחיל להצמיח את העלים החדשים, לעתים עוד לפני בוא הגשמים.
שמעתי פעם (אולי בהדרכה או הרצאה) על כך שתרדמת עמוד התפרחת מצביעה על מוצאו הטרופי של החצב המצוי, שכן אף שמין זה הוא אנדמי לאזור הים-התיכון, כמעט כל המינים האחרים בסוג פזורים ברחבי אפריקה והודו. אני מניח שהרעיון מאחורי הקביעה הזאת הוא שהחצב הקדום היה פורח בתחילת הקיץ הטרופי הגשום, בעוד שתוך הסתגלות לאקלים הים-תיכוני הוא החל לאחר את פריחתו כך שתתרחש לפני הגשמים. אני לא בטוח לגבי הרעיון הזה, שכן גם צמחים הגדלים מצפון לים-התיכון פורחים בעיקר בקיץ.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 10.2021
***

בצל מטוגן.
בעוד מרבית צמחי הבצל מגדלים את איבר התשמורת שלהם בעומק הקרקע, או מושכים אותו מטה בעזרת שורשים מתכווצים, החצב המצוי (Drimia maritima), הגדול בצמחי הבצל של ארצנו, אינו טורח להסתיר את אוצרותיו. הבצלים חשופים לשריפות, להתייבשות, לטריפה ולגניבה. כל זה אכן קורה לא מעט. כאמצעי הגנה, גלדי החצב רעילים, הן הודות לגליקוזידים המשפיעים על פעולת הלב, והן עקב מחטי אוקסלט הסידן הדוקרות את פי הטורף ואת ידי הגנבים. ועדיין, חיות דוגמת צבאים ושפנים למדו להתגבר על קשיים אלה ולהיזון מהחצב. לאש כמובן לא אכפת מהרעל, והיא לא התקשתה לחרוך את ראשי הבצלים בעת השריפה שהתרחשה הקיץ בשמורת השיטה המלבינה. ועדיין, כאשר יש לך בצל כזה גדול, עם ניצן התחדשות בבסיסו, הניצן נמצא בעומק של יותר מעשרה סנטימטרים בקרקע. נראה שחיוניותם של החצבים לא נפגעה כלל והפריחה יצאה לפועל כבכל שנה.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 10.2021
***

זמן לישון.
על עמוד התפרחת של החצב המצוי (Drimia maritima) נפתחת כל יום קבוצת פרחים חדשה, בעוד הפרחים שמתחתיה קמלים, ועם קצת מזל, מתפתחים לפירות. פתיחת הפרחים החדשים מתרחשת באמצע הלילה (פרחים לבנים מותאמים לעתים להאבקה על-ידי פעילי לילה) ואותם הפרחים נסגרים לתמיד בערב המחרת, אחרי פחות מיממה. מי שמגיע לחצבים בתחילת הלילה, ימצא את כל הפרחים, ישנים כחדשים, סגורים.
גם החצב צריך לנוח מתישהו.
תל-עכו, 8.2018
***

אוקסין (auxin) הוא אולי ההורמון הצמחי עם הפעולה הכי בולטת לעין. ברקמות על-קרקעיות הוא גורם לאברי הצמח לפנות לכיוון האור. ברקמות תת-קרקעיות הוא מאלץ את האיברים לפנות מטה. במצבים נורמטיביים, פעולת האוקסין, בשילוב עם הורמונים צמחיים אחרים, מביאה להתפתחות צמח בעל צורה האופיינית לבני מינו. אבל כאשר אנחנו נתקלים במצבים לא שגרתיים אפשר באמת לראות את ההורמון בפעולתו!
עמוד התפרחת של החצב המצוי (Drimia maritima) שבתמונה נשכב מסיבה מסויימת לפני שהשלים את התפתחותו. עוקצי הפרחים, שבתום הפריחה אמורים להיצמד לגבעול, התכופפו והזדקרו ישר למעלה. זה מראה כי ההצמדות לגבעול היא רק פועל יוצא של זקיפות עמוד התפרחת. הפרחים פשוט מתכופפים מעלה, לכיוון השמש.
רואים גם שהחלק הרחוק של עמוד התפרחת הצליח להתכופף כולו מעלה, והמשיך לפרוח כרגיל.
שמורת שיטה מלבינה ישרש, מרחבי-רחובות, 10.2021