זמנה של החרצית העטורה (Glebionis coronaria) עוד לא הגיע. יש עוד חודש וקצת עד שימי מרץ המתארכים יעוררו את הסמלים העליזים הללו של האביב הים-תיכוני. אבל בעיר כל העונות הן אחת. תאורת הרחוב החזקה מרמה את השעון הביולוגי של צמחי האביב ומאלצת אותם להיכנס לפריחה בזמן המוקדם ביותר שהם יכולים.
גם אם הן לא צברו הרבה עתודות לפני הפריחה, החרציות כבר כאן. מי שלא כאן הם שלל מאביקי האביב. רובם נמצאים עוד בשלב הזחל, ואינם מסוגלים לבקר בתפרחות. החרציות עומדות יפות וריקות, עם זבוב בר-מזל פה ושם. במשך עידנים היו הימים המתארכים סימן לכך שהמאביקים מוכנים לפעולה. כעת נשבר הצימוד, והחרציות מוצאות את עצמן עומדות לבד על רחבת הריקודים האקולוגית.
כפר-סבא, 1.2021
***
פרחים רבים נסגרים ללילה - תופעה זו נקראת ניקטינסטיה (nyctinasty) והיא מתרחשת הודות לשינוי אורך התאים במפרק מיוחד בבסיס עלה-הכותרת (pulvinus), בתגובה לגירוי חיצוני מסויים (למשל, שינוי בספקטרום האור). הסיבות לניקטינסטיה אינן ברורות. סיבה מוצעת אחת היא שעלי-הכותרת הסגורים מונעים מהאבקה להירטב בלילה. זה בבירור לא העניין אצל החרצית העטורה (Glebionis coronaria), אצלה כותרות העלים הלשוניים מתקפלות מטה למשך הלילה, כאילו החרצית אמרה "ככה אני אוהבת לישון ואתם לא תשפטו אותי".
כפר-סבא, 5.2021
***
לקראת קיץ אנחנו רואים יותר ויותר צמחים החולים במחלות טפיליות שונות, כמו החרצית העטורה (Glebionis coronaria) הזאת, שעליה מלבינים מקמחון (.Golovinomyces sp). רק בין הפטריות הטפיליות לא יהיה קשה למצוא בשדותינו קמחון, פחמון, כימשון, חילדון ומינים אחרים.
החרצית היא צמח חד-שנתי. זאת אומרת שהפרט החולה ימות בקרוב, וצאצאיו הבריאים יקבלו הזדמנות להתחיל מחדש. עם קצב האבולוציה המהיר של יצורים חד-שנתיים, יש סיכוי טוב שחלק מצאצאי החרצית אף יהיו עמידים לחלק מהמחלות אליהן הוריהם היו חשופים. יש כמובן גם סיכוי שהם יחלו במחלות אליהן ההורים היו עמידים, שכן גם לטפילי הצמחים קצב אבולוציה גבוה.
מסוף רעננה, כפר-סבא, 6.2023
***
הביטו בקרקפת הבשלה של החרצית העטורה (Glebionis coronaria).
אלה לא זרעים, אלא זרעונים.
מה ההבדל? זרעון הוא פרי פשוט, בו הזרע מוקף בפריקרפ (רקמת פרי) המהווה קליפה דקה. הוא נראה כזרע, אבל למעשה זה פרי עם זרע בתוכו*.
למה ההבדל משנה? כמרבית הצמחים, החרצית שייכת למכוסי-הזרע. הפרי שלה לא יכול להכיל זרעים חשופים, אלא אם הוא התבקע. ממש כשם שהתפרחת שלה מורכבת מעשרות פרחים נפרדים, כל פרח מייצר פרי שלם נפרד. חשבו על ה"זרעים" של החמניות והסביונים. אפילו ה"זרעים" המוצגים לראווה על-פני תות-השדה. כל אחד מהם הוא פרי שלם.
אולי זה נראה כמו שינוי חסר תועלת של נקודת מבט, אבל הוא עוזר לנו לראות את העולם בצורה נכונה יותר ולהפוך אותו למעט יותר הגיוני עבורנו... וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הפוטנציאל של העובדה הזאת לשימוש בשיחות מתוחכמות במסיבות, שיגרמו לכולם להעריך את חוכמתנו העמוקה!
כפר-סבא, 5.2021
*לכן כשהאפרוח שר "גרעינים וזרעונים", הוא ידע על מה הוא מדבר. אלה שני דברים שונים.
***
מנת היום: גרעיני חרצית עטורה (Glebionis coronaria).
מצאתי את נמלי-הקציר (.Messor sp) עסוקות באיסוף זרעים אלה בבוקר שבת הערפילי. למה לא אספו אותם לפני-כן? הרי הזרעים נמצאים שם כבר החל מסוף האביב.
יכול להיות שהם היו בעדיפות נמוכה, וכל עוד היו בשטח זרעי דגניים, הנמלים לא התפנו לאסיף החרציות. זרע גדול של חיטה בהחלט נותן יותר תמורה למאמץ.
אפשרות אחרת היא שהזרעים קשים לניתוק מהקרקפת, אך חיבורם מתרופף עם הזמן. יכול גם להיות שכשקרקפת החרצית ספוגה במים, קל יותר לנתק את הזרע. אחרי הגשמים הראשונים יש בהחלט הרבה פעילות של פירוק הקרקפות על-ידי חרקים, מה שלדעתי תומך באפשרות זאת.
כפר-סבא, 10.2020
***
משחקי הרעב.
בינות לשלדי החרציות (Glebionis coronaria) של השנה שעברה נבטו המוני חרציות חדשות. אולי הבחנתם בכך כי בין כל שני גבעולים של השנה שעברה יש הרבה יותר משני נבטים. התחרות בין החרציות תהיה עזה. הן הולכות להיאבק אחת עם השנייה על מים, חומרי מזון, אור ומקום. רובן ימותו, כך שבאביב נראה בשדה פחות-או-יותר אותו מספר חרציות כמו שראינו בשנה שעברה. אלה יהיו הפרטים הקשוחים ביותר, שעברו את המבחנים הקשים של הברירה הטבעית.
חורבות בני-ברק, 12.2017
***
התקווה מתה אחרונה.
את החרצית (Glebionis coronaria) הזאת תלשו לפני ארבעה ימים והשאירו למות על שפת הערוגה. מה עשתה החרצית? התחילה לפרוח, כמובן.
במזג האוויר הנוכחי היא כנראה יכולה להימנע מאיבוד מים, ולשנע את חומרי המזון, שהספיקה לאגור, למפעל הפריחה שלה. פעילות של ההורמון אוקסין (Auxin) מאפשרת לחרצית לסובב את גבעוליה כלפי מעלה, ולקיים אווירה של "עסקים כרגיל", על אף המצב העגום.
אני לא חושב שמשאביה יספיקו כדי לייצר זרעים, אך אבקתה תוכל להפרות פרחים בחרציות אחרות. ואם כך יקרה, הרי ההתמדה משתלמת.
*התצלום נעשה שלשום, כשהחרצית הייתה שם במשך יום. הבוקר מצאתי את החרצית באותו המצב. מישהו כאן לא מוותר.
כפר-סבא, 2.2023