"עקרב שחור לא מסוכן" הוא משפט מסוכן ידוע.
אני מנחש שהתחילו אותו בירושלים, שם העקרב השחור הנפוץ הוא שחרן יהודה (Hottentotta judaicus), שעקיצתו לרוב (!) אינה מסוכנת. כלל אצבע זה מתעלם מהעובדה שבישראל גם שני מינים מסוכנים בצבע שחור (מהסוג קטלן - Androctonus)!
אבל היום אדבר דווקא על אותו עקרב "לא מסוכן" ידוע.
שחרן יהודה הוא מין ממשפחת העקצניים, האנדמי לארצות הלבנט. הוא חי באזור האקלים הים-תיכוני, חודר מעט לאזור הערבתי (לפעמים ממש למדבר יהודה), נפוץ מאוד בהרים, נדיר במישור-החוף וכמעט נעדר מאזורי חולות.
זהו נציג יחיד לסוג שחרן (Hottentotta) בישראל. מינים אחרים בסוג מצויים ברחבי אפריקה, המזרח התיכון והודו. השם המדעי מאזכר, כמובן, כינוי ישן לעמי הקויקוי הנוודים של דרום אפריקה, ואפשר היה לצפות לכך שהסוג יתואר מפרט שנאסף בקלהארי או כף התקווה הטובה, שם הם חיים. באופן מביש, וכמו שקרה לא פעם בשנים הראשונות של הטקסונומיה, מי שטיפל בסוג לראשונה (יוהן פבריציוס) הפגין בורות בגיאוגראפיה האפריקאית, ותיאר בשם Scorpio hottentotta (היום Hottentotta hottentotta) מין הנפוץ בכלל במערב אפריקה, לפי פרט שקיבל מסיירה-לאון הממוקמת כארבעת אלפים קילומטר מצפון-מערב לאזורי מחייתם של הקויקוי!
לא רק שה"הוטנטוטה" המקורית לא חיה איפה שחיים ה"הוטנטוטים", אלא גם שלא כל מיני הסוג שחרן הם בכלל שחורים - הם מגיעים בשלל צבעים. לא כולם גם "תמימים" כמו השחרן שלנו. אחד העקרבים הידועים לשמצה ביכולתם לקטול אנשים הוא דווקא מין של שחרן (כתום!) מהודו: Hottentotta tamulus.
אבל בואו נחזור לישראל.
שחרן יהודה, השחרן המוכר שלנו, ניתן לזיהוי בזכות שילוב התכונות הבא: צבע גוף שחור, צבתות דקות ושלפוחית ארס עבה, כעובי הפרק הלפני-אחרון בבטן האחורית דמוית-הזנב. הבטן האחורית ללא מגרעות גדולות בבסיסי הפרקים. הצבתות הדקות מבדילות את המין מעקרבים עבי-צבתות (עביד, נבו) והסימנים האחרים מבדילים אותו מהקטלנים, להם שלפוחית עוקץ צרה מפרקי הבטן, ומגרעות גדולות בבסיסי פרקי הבטן.
לסיום אוסיף מילת אזהרה: שחרן יהודה, כמו כל העקרבים, הוא בעל-חיים ארסי. עקיצתו כואבת מאוד, ועל אף התדמית הציבורית, עשויה להיות מסכנת חיים! עד כה ידועים בישראל שני מקרים בהם אדם שנעקץ ממין זה הזדקק לאשפוז: תינוקת (שסבלה מפירכוסים ב-1981) ואדם בוגר (שסבל מהפרעת קצב לב ב-2005). שני החולים טופלו ושוחררו. אלה מקרים בלתי-רגילים, אבל הם מזכירים לנו להתייחס לכל העקרבים בכבוד הראוי להם, לתת להם את המרחב האישי שלהם וליהנות מיופיים בלי לגעת או להציק.

דרום פלשת, 4.2024