(Japygidae)
מלקחן
דרישת שלום ממעמקי הזמן והאדמה.
המלקחניים (Japygidae) הם משפחה של דו-זנבאים (Diplura) - סדרה של פרוקי-רגליים, הקרובה לחרקים. הדו-זנבאים התפצלו מעץ המשפחה של פרוקי-הרגליים לפני יותר מ-400 מיליון שנה - אחרי פיתוח הצורה בעלת שש הרגליים והעלייה ליבשה, אך לפני פיתוח המאפיין המגדיר את החרקים: גפי-פה חיצוניים.
המלקחניים ניכרים בזוג גנובתנים (גפיים מוארכות בקצה הגוף), שהתפתחו לכדי צבת, המשמשת להגנה והתקפה. ככלל הדו-זנבאים, אלה יצורים הזקוקים ללחות גבוהה והחיים בתוך המצע: ברקבובית, מתחת לקליפות עצים, בכל שכבות האדמה ואף במערות. הם מאכלסים חלקים עמוקים של הקרקע, בהם אולי לא היינו מצפים למצוא כל בעל-חיים. תפוצתם עולמית, מה שמשקף את העובדה שבמשך חלק מתקופת קיומה של קבוצה זו היו כל היבשות מאוחדות ליבשת-על אחת.
בהיותם טורפים, המלקחנים לעתים מהווים את טורפי-העל במערכת האקולוגית שלהם, וניזונים מקפזנבים, אקריות ודו-זנבאים ממשפחות אחרות. מלקחני ענק מהמשפחה הקרובה Dinjapygidae (שאינה מצויה בארץ) אף דוחקים עקרבים אל מחוץ לטריטוריה שלהם, בהיותם מתחרים ישירים על אותם מקורות מזון.
מציאת מלקחן בתוך הרקבובית היא אירוע מרגש בשבילי, אך מדאיג עבור המלקחן. אין לו עיניים, אך הוא מרגיש חשוף, ומייד מחפש סדק להידחק בתוכו. אחרי הכל, באוויר הפתוח הוא רמש חיוור ועיוור, בעוד בתוך מבוכי הקרקע הוא לא פחות ממפלצת עתיקה ורעבתנית.
הגינות הנטושות, משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 12.2021