הגחליליתיים (Lampyridae) הם משפחה של חיפושיות הידועות ביכולתן לייצר אור. אבל יש להן עוד תכונות מעניינות עליהן כדאי לדבר. אחת מאלה היא הדו-צורתיות הזוויגית: הזכר קטן ומעופף, בעוד הנקבה היא גדולה ובעלת שרידי כנפיים מנוונים. דו-צורתיות כזאת מצויה במגוון בעלי-חיים, ובמידה מסויימת, בכולם - שכן תא הזרע ותא הביצה מתאימים עצמם לתבנית זו.
מה פשר התופעה?
השקעה בצאצאים דורשת אגירה של חומרי מזון, ולאחר-מכן גם ביצים או עוברים. הגדלה של הביצים או הגדלת כמותן - שני סוגי השקעה שיכולים לשפר את הסיכוי שהגנים של הנקבה ימשיכו להתקיים - מתבטאים בהגדלה של הנקבה. במינים מסויימים גדילה זו מוגבלת על-ידי הצורך להתנייד. הנקבה יכולה להיות קצת יותר גדולה מהזכר, אבל לא גדולה מכדי לעוף או לרוץ ביעילות. במינים אחרים מתבצעת חלוקת תפקידים קיצונית, כך שהנקבה הופכת לגדולה ונייחת, בעוד הזכר הופך ל"מכונת חיפוש", בעלת יכולת לגמוא מרחקים במהירות ולחוש בנקבה מאותם מרחקים - באמצעים כימיים וגם ויזואליים.
אנחנו, המטיילים, לא תמיד נוכל לחבר בין שני הזוויגים, שבעבור מטרתם המשותפת הפכו להיות כה שונים.
פולג, 7.2021