הצהרון המצוי (Moraea sisyrinchium) הוא הקטן והנפוץ בין אירוסי מישור-החוף. לפחות הוא היה, לפני שהצהרונים הופרדו לסוג משלהם במשפחת האירוסיים. אבל הצהרון המצוי לא לבד שם. הסוג Moraea הוא עצום, ועשיר במינים הפזורים בחלקים החמים של העולם הישן, ובמיוחד ב(איך לא)דרום אפריקה. שם גדלים כמה מהצהרונים המרשימים ביותר.
הצהרון המצוי גם מושך את הפריחה שלו קצת יותר מאוחר מהאירוסים האמיתיים הגדלים בכורכר, מה שאומר שניתן לראותו פורח גם באביב.
גבעת בשיט, עשרת, 3.2021
***
המאפיין המורפולוגי המבדיל את הצהרון המצוי (Moraea sisyrinchium) מהסוג אירוס אינו גלוי לעין בשדה, שכן מדובר באיבר האגירה שלו: באירוסים אלה שורשים מעובים, בעוד שבצהרונים מדובר בפקעת. פקעת זו הייתה נאכלת בארצות הים התיכון, וכנראה עדיין נאכלת לפעמים. בישראל אין הגנה חוקית על הצהרון (עוד הבדל מהאירוס), אך לפחות במישור-החוף צמח זה התמעט כל-כך, שהייתי ממליץ להתייחס אליו כאילו הוא מוגן.
כנראה שנצטרך לעבור את חיינו בלי לחוות את טעם פקעותיו.
חולית צריפין, ראשון-לציון, 3.2023