בעקבות תצפית באנפת מנגרובים בפארק האקולוגי בהוד השרון ("פארק הר הזבל") הגענו לביקור בסוף השבוע. מצאנו שהאגם המלאכותי מושך אליו מגוון בעלי-חיים מלווי-אדם: פולשים ומקומיים כאחד. בנוסף, מצאנו את המוני ישראל, שנהנו באגם, אך היו בלתי מוכנים למפגש הבלתי-אמצעי הזה. ראשית, נראה שאיש לא ידע מהן החיות הללו, ובמיוחד לא הנוטריות והיאוריות שהסתובבו בכל מקום.
"לא. זה לא בונה."
"נוטריה, עם נ'. לא לוטרה."
רק רוסי זקן אחד זיהה את המילה נוטריה כשאמרתי אותה.
שנית, רבים האכילו אותן משל היו חיות מחמד. נכון, האכלה מושכת את החיות ומהווה סוג של תקשורת, אבל היא גם מזיקה. המזון העיקרי שניתן הוא לחם. הוא עתיר אנרגיה ודל בויטמינים, כך שהחיות אוכלות הרבה ממנו וסובלות בגללו מתת-תזונה, משל היו אמריקאים עניים. אם כבר באנו להאכיל חיות, צריך להכירן ולתת להן את האוכל המתאים.
שלישית, המבקרים לא הפגינו כל זהירות. כנראה שהם חשבו שאם זה באגם מלאכותי, החיות צריכות להיות חיות משק. ועל אף שהיאוריות והנוטריות היו כאלה בעבר, כעת הן חיות בר, המתרגלות לדרוש ולקבל מזון מהאדם, ללא צל של פחד. אני בעד סביבות בהן בעלי-חיים מורגלים בנוכחות בני-אדם. אבל חשוב לשמור על הפרדה. כאשר ילדים מאכילים נוטריה מהיד, זה רק עניין של זמן עד שהחותכות המחוזקות-בברזל ייסגרו לאיזו ילדה על האצבע.
ניסינו להסביר מיהן החיות באגם, ולהזהיר מפני הסכנות שביצירת קשר קרוב מדי איתן. האנשים הנהנו והקשיבו (זה כבר יותר טוב ממה שקורה בספארי, שם הם מטרידים את החיות, וכשאתה מעיר להם, תוקפים גם אותך) אבל כשהתרחקנו, חזרו לחוף והמשיכו בשלהם.
מקומות כאלה מכילים הזדמנויות לחינוך. והחינוך צריך להינתן לא רק לילדים, אלא לכולם. כך כולנו נרוויח סביבה נעימה ובטוחה יותר, ואולי (רחמנא ליצלן) גם נלמד משהו.

פארק אקולוגי הוד-השרון, 6.2021
***
כבר דיברנו היום על החשש לשלומן של הנוטריות בהוד-השרון. אבל אולי נכון בכלל להשמיד אותן?
הנוטריה (Myocastor coypus) היא מכרסם דרום-אמריקאי גדול, הקרוב לשרקנים והקפיברות. במהלך המאה ה-20 החל גידול שלהן במדינות רבות, לצורכי תעשיית הפרוות. בריחות ושחרורים מכוונים הביאו לייסוד אוכלוסיות פולשות של נוטריות באפריקה, אירופה, אסיה וצפון-אמריקה. ישראל לא נשארה חייבת. במאה ה-21 אין בארץ יותר תעשיית פרוות, אך במזרח אירופה הן עדיין מגודלות בתנאים חצי-טבעיים ועורותיהן משמשים לייצור מעילי חורף. בארצות בהן חיה זו ניצודה, אוכלוסייתה נשארת קטנה והשפעתה על הסביבה היא מינימלית. לא כך לגבי המקומות בהם הנוטריה מוגנת. אצלנו, ובמקומות אחרים שם קיימות אוכלוסיות גדולות של נוטריות, המכרסמים הענקיים מסבים נזקים כבדים לצמחי המים, ומביאים לניוון בתי-הגידול הלחים ולפגיעה במינים בעלי-חיים מקומיים. הדברה מלאה של אוכלוסיית נוטריות הושגה בשנות ה-80 בבריטניה. במבצע המסובסד הזה - החמישי במספר מאז התבססות הנוטריות באי - נעשה בעיקר שימוש במלכודות. מבצעי הדברה נמשכים במקומות אחרים בעולם.
האם הכחדת הנוטריות בארץ אפשרית? מצד אחד, אנחנו מדינה די מבודדת, מוקפת בעיקר במדבר. לכן, משהנוטריות הוכחדו, הן כנראה לא יפלשו ממקום אחר. אין לנו המון מקווי מים - לכן ניתן לרכז מאמץ במקומות מחייתן המעטים ולהיפטר מהפולשות. מאידך, אין לנו את אותה כמות של ציידים מיומנים כמו שהיו באנגליה לפני ארבעים שנה. אם הייתה בישראל תעשיית פרוות או ציד לפרוות, שוב לא הייתה בעיה, שכן האוכלוסיה הייתה נשארת קטנה. אבל לא רק שאין תעשיית פרוות - הלך הרוח הציבורי אינו הולם למבצע ציד כזה. חוששני שמי שייקח על עצמו לפטור את ישראל מהמכרסם הפולש, ייתקל בהתנגדות ציבורית רבה, שתעשה את עבודתו לקשה עד בלתי-אפשרית. לכן איננו חושב שאי-פעם יקום מבצע כזה.
ואם אין נסיונות להשמיד את הנוטריות, כל שנשאר לנו הוא לנסות לחיות בשכנות טובה. הדברתן יכולה להועיל לאקולוגיה, אך הנוטריות לא אשמות בנזק שהן עושות, וכל עוד אין תוכניות לישראל נקייה מנוטריות, אין סיבה להיות אכזריים כלפיהן.
כרגע הנוטריה היא חיית בר בישראל, ועם כל האירוניה שבדבר, עלינו לדאוג לשלומה.

פארק אקולוגי הוד-השרון 6.2021