לא צריך להיות מומחה לזוחלים כדי להבין שהיצור המוסתר למחצה בתמונה לפנינו הוא נחש מים (Natrix tessellata). מה שמסקרן אותי הוא לראות את ראשו, ולא רק כי זה לרוב החלק המעניין של בעל-החיים, אלא כי צורת הראש של מין זה מספרת סיפור.
זה לא מכבר נמצא כי אצל מיני נחשים המתמחים בטריפת דגים צורת ראש צרה בממוצע מאשר אצל נחשים המתמחים בטריפת דו-חיים. ככל-הנראה, פה רחב נותן יתרון כאשר רוצים לבלוע צפרדע, עם רגליה המזדקרות לצדדים, אך ראש צר הופך את הנחש להידרודינמי ומשפר את יכולתו לזנק על דגים בתוך המים. נחש המים ניזון משני סוגי הטרף, אך מתקיים לעתים בבתי-גידול בהם סוג טרף אחד נפוץ בהרבה מהאחר, כך שבפועל יש אוכלוסיות נחשי מים המתמחות בדגים ואחרות המתמחות בדו-חיים.
מחקר שנערך לפני כעשור השווה בין מידות הראש של 52 פרטים מוזיאוניים של נחש המים, שבקיבתם נמצאו שרידי דגים או דו-חיים (לעולם לא נמצאו שני סוגי הטרף ביחד). במחקר נמצא הבדל מובהק בין רוחב הראש הממוצע, במתאם לסוג התזונה: נחשים שארוחתם האחרונה הייתה צפרדע היו לרוב רחבי ראש מנחשים שאכלו דגים לפני שניצודו. ממצאים אלה רומזים על כך שקיימת הסתגלות (אבולוציונית או פנוטיפית) של אוכלוסיות המין הזה לטרף שלהן.
מעניין יהיה להשוות ראשים של נחשי מים בישראל (בלי להרגם), בין אוכלוסיות של בריכות חורף, לבין מקווי מים קבועים, דוגמת בריכות דגים, ביצות ואגמים. מצאי המזון השונה בין מקווי מים קבועים וזמניים יכול היה ליצור שני מופעים שונים למדי באותו מין של נחש.
מכיוון שהמים בהם מצאתי את הנחש שבתמונה שרצו דגים, אולי הראש של הפרט הזה היה בצד הצר של הספקטרום. אבל אבוי, אמיתותה של תחזית זאת נסתרת במעמקיה העכורים של הביצה.

ביצת פולג, 7.2021