מוזיקה מתוקה.
בסוף המאה ה-20 רווחה האמונה שצמחים גדלים טוב יותר בהשפעת מוזיקה קלאסית. זה, ככל הידוע לנו, לא נכון. לצמחים לא אכפת מהאומנות שלנו.
אבל האם הם בכלל מגיבים לצלילים הנישאים באוויר?
מחקר של אוניברסיטת תל-אביב, שהתפרסם בשנת 2019 מסיק שאכן כך הדבר. החוקרים בחנו את ריכוז הסוכרים בצוף של נר-הלילה החופי (Oenothera drummondi) בהשפעת צלילי זמזום דבורה. תחילה שאבו בזהירות את הצוף מתוך הפרח, ואז חשפו אותו לאחד מתוך כמה טיפולים: הקלטה של זמזום דבורה, צליל מלאכותי בתדר נמוך (הדומה לזמזום דבורה), צליל מלאכותי בתדר גבוה, וכביקורת - שקט. כעבור שלוש דקות של טיפול כזה, שאבו את הצוף החדש שהפרח ייצר ומדדו את ריכוז הסוכר. פרחים שנחשפו לתדר גבוה ולשקט ייצרו צוף בריכוז סוכרים "רגיל" של 16%. פרחים שטופלו בזמזום דבורה ובתדר נמוך ייצרו בממוצע צוף בעל ריכוז סוכרים של 19%.
מדובר כאן בעלייה מאוד קטנה, לכאורה, שהייתה קטנה אף יותר אם לא היו שואבים את הצוף לפני הטיפול. אבל דבורים, שהן בין המאביקים החשובים של נר-הלילה, הן בעלות רגישות גבוהה לריכוזי סוכר במזונן, והן כנראה יידעו להעריך את ההבדל.
מה שמדהים הוא התגובה המהירה (שלוש דקות), המאפשרת לצמח להתאים את עצמו לדבורה המשחרת מזון בסביבתו (החוקרים מצאו שמהרגע שזמזום הדבורה נשמע, יש חלון של כ-6 דקות בו יש סיכוי גבוה כי הדבורה תבקר בפרח). כרגע לא ברור המנגנון הפועל כאן, אך נמצא כי עלי-הכותרת רוטטים בתדר של זמזום הדבורה, וכנראה משמשים כמקלטים או מגברים.
כמו שקורה תמיד, מתגלה בסוף כי הצמחים הם אכן יצורים מתוחכמים ורגישים כפי שחשדנו זמן רב. זה פשוט שאין טעם לבחון אותם באמות מידה אנושיות, אלא לראותם כיצורים חיים המהווים חלק מהמערכת האקולוגית שלהם. תעזבו אתכם ממוצרט - תנו להם להקשיב לאיזה בומבוס טוב, והם כבר יודו לכם.
תל-מיכל, הרצליה, 8.2022
***
נר לרגליו.
החוף הנפרד בתל-אביב משתרע לרגלי המצוק המפואר שנמתח בין חוף תל-ברוך לחוף הנכים, בהרצליה. לצערנו, עקב שימוש-יתר, המצוק סבל מבליה רבה ואיבד חלק גדול מהצומח שלו. כיום הוא מכוסה בעיקר בנר-הלילה החופי (Oenothera drummondii), שעל-אף יופיו, הוא עדיין מין פולש.
תל-אביב, 5.2018