דווקא בסוף העונה אנחנו רואים כיצד צמחים ממשפחת החלמיתיים (Malvaceae) מתכסים בפשפש הקטן, פנדור הכותנה (Oxycarenus hyalinipennis). תחילה מופיעות הנימפות האדומות, ובהמשך העונה גם הבוגרים, הנראים כסופים הודות לכנפיהם המבריקות.
המקור של מין זה הוא בארצות הים התיכון, אך כיום הוא מהווה פולש במדינות טרופיות וסוב-טרופיות רבות. פנדור הכותנה "יודע טקסונומיה" וניזון משלל חלמיתיים: לא רק מהסוגים הטריוויאליים, כמו החלמית, הכותנה והחטמית, אלא גם ממינים שעד לאחרונה לא ידענו כי הם שייכים למשפחה, כמו סטרקוליה וקולה*.
לא נתפלא לגלות שפשפש זה נחשב למזיק חקלאות, אבל כשאנחנו בטבע הוא בסך הכל מין מקומי מעניין העוסק בשלו.
הגינות הנטושות, משארי יער אוסישקין, כפר-סבא, 4.2021
*כן. אגוז הקולה הוא מהחלמיתיים. גם הקקאו, אגב. אז מבחינת המדע, עוגת שוקולד היא חביתת חובזה.
***
החרקים לצדם התפתחנו הולכים ונכחדים. אבל זה לא מאוד מורגש: גם כי אנחנו ממהרים לשכוח את העבר, וגם כי את מקום מגוון החרקים העצום של לפני מאה שנה תופסים קומץ מינים עמידים במיוחד, שעומדים ללוות אותנו עוד שנים רבות.
פנדור הכותנה (Oxycarenus hyalinipennis) הוא פשפש קטן, כסוף ונפוץ מאוד, המתגודד באלפיו על צמחי בר ותרבות. מחקר* שנערך בפקיסטן, שם הפנדור מהווה מזיק חמור של ענף הכותנה, עסק בפיתוח עמידות לחומר ההדברה ביפנתרין (bifenthrin), המשמש למאבק במזיקי כותנה שונים. בברירה מלאכותית לאורך 12 דורות יצרו החוקרים זן של פשפשים העמידים לריכוזי רעל הגבוהים פי 55 ממה שאבותיהם בשדה היו מסוגלים לסבול. הזן העמיד היה בעל כשירות כללית נמוכה משל זן הבר, שהתבטאה בשרידות נמוכה יחסית של הנימפות. מסיבה זו כנראה, עמידותו של הזן לחומר ההדברה ירדה במהירות כאשר החוקרים הפסיקו את הברירה. תוך ארבעה דורות היה הזן החדש עמיד רק פי 24 יחסית לאוכלוסיית הבר.
מחקרים כאלה מזכירים לנו שלעולם לא יתפתח "מזיק על" שיהיה עמיד לכל תכסיסינו, שכן לכל התאמה ועמידות יש מחיר. אבל אנחנו גם רואים כיצד גמישות אבולוציונית, המתאימה את היצור לתנאים המשתנים במהירות, שומרת אותו תמיד מחוץ להישג ידה של ההכחדה.
זה משמח. אחרי הכל - יהיה פה מאוד בודד, אם נכחיד את כולם.
כפר-סבא,
5.2022