אף פעם לא מוקדם מדי לחבצלות.
חבצלת החוף (Pancratium maritimum), צמח בצל ירוק-עד ש"אמור" לפרוח לקראת הסתיו, אך במקומות רבים מתחיל מיד אחרי האביב, הוא בעל אחד הפרחים המרשימים במישור החוף. בשונה מצמחים דומים, הגדלים בעיקר הרחק מריכוזי אוכלוסיה, החבצלת שלנו מאכלסת בית-גידול הקרוב לעיר והמקבל מדי שנה רבבות מבקרים - רבים מהם אינם חובבי טבע.
זה פלא שהחבצלת מצליחה לשרוד, ויהיה זה טוב להפכה לשגרירה של הפרחים המוגנים.

חוף הכרמל, 6.2018
***

הלילה הוא זמנה של חבצלת החוף (Pancratium maritimum), אז צבעה הלבן הבוהק וריח הנרקיס העוצמתי שלה מושכים אל פרחיה הצינוריים רפרפים, לזמן איכות של שתיית צוף והאבקה.
אני תוהה מה ייפול בגורל החבצלת בעקבות הדלדול וההכחדה הנוכחית של חרקי העולם. צמחים עם מאביקים יותר כלליים יוכלו להסתדר עם מה שיישאר - רקבנים, עוריות, לבניני כרוב ומה לא. אבל כשאנחנו עוברים לצמחים מתמחים יותר, יש סיכוי אמיתי שהמאביקים המעטים שלהם פשוט ייעלמו מהעולם. החבצלת היא כמובן גיאופיט שמתרבה גם בהנצה. זאת אומרת שהיא תשרוד זמן רב ללא מאביקים, ותמשיך להתמעט ולהתנוון בעודה צוברת מוטציות ומחלות. אני לא מכיר צמחים שמאביקיהם נכחדו (כי הם כנראה נוטים להיכחד מהר אחרי המאביק) אבל יש לא מעט צמחים שאיבדו את בעל-החיים שמפיץ את פירותיהם באלפי השנים האחרונות. כזאת היא למשל המקלורה הזהובה (Maclura pomifera) של צפון אמריקה (נטועה גם בארץ), שלאחר היעלמות בעלי-החיים הגדולים שהפיצו את פירותיה - אולי ממותות, סוסים או עצלנים ענקיים - הצטמצמה בתפוצתה לעמק הנהר האדום, וחיכתה להיכחד. היום מרבית המקלורות הן צמחי תרבות המגודלים לנוי. כך גם עלול להיראות עתיד חבצלת החוף.

תל-מיכל, הרצליה, 10.2020
***
הנה חבצלת החוף (Pancratium maritimum) פורחת בחוף מעגן-מיכאל.
בארצות גשומות יותר יכול צמח זה לשמור על עלים ירוקים כל השנה, אך בישראל מדובר בגאופיט לכל דבר. ולא סתם, אלא אחד הפורח ומלבלב לא בו-זמנית.
בישראל שני מינים נוספים של חבצלת ובעולם קיימים מיני חבצלות באזור הים התיכון והחבל הטרופי של אפריקה ואסיה. רובים לא קשורים לחוף הים.

מעגן מיכאל, 8.2016
***

ממש כמו החיילים שבנו את האקווידוקט, חבצלת החוף (Pancratium maritimum) הצומחת עליו חשופה למדי מתחת לחצאית עליה היבשים.
בתמונה הזאת אפשר לראות את שתי דרכי ההפצה של החבצלת: ההלקטים המלאים זרעים גדולים וספוגיים, והבצלים הגדולים, שלפעמים נחשפים ומותקים ממקומם (ובהזדמנות זו לעתים נאספים לגינות בניגוד לחוק).
אני תוהה אם גבעולי הפריחה יספיקו להתייבש לפני שהגשמים יחזרו ויגרו את עלי השנה החדשה להתחיל לצמוח.

קיסריה, 11.2021
***

"מועדון קרב"

מדי שנה אני מבחין בעוד ועוד חבצלות חוף (Pancratium maritimum) הצומחות בחצרות פרטיות. זה אומר שעוד ועוד אזרחים עוברים על חוק ערכי הטבע המוגנים.

החבצלות הן קצת כמו צבים. אנשים אוספים אותן הביתה והן חיות שם בהצלחה למשך זמן רב. אני מבין את הפיתוי. לי עצמי היו חבצלות, שקיבלתי משכן.
אבל זה לא נכון ולא חוקי.
הסוג חבצלת מוגן בארץ, כך שאסור להתיק פרטי בר ללא האישורים הנכונים, גם אם זה כביכול לטובתם.
שנית, על אף שהם עולים יפה באדמת חמרה, הם אינם שייכים אליה. חבצלת החוף היא צמח של חוף הים, ובפנים הארץ היא מורחקת מבית-גידולה המקורי.

מאידך, אני כן בעד שתילת מינים מקומיים המגיעים ממקורות המוסמכים לגדלם או להתיקם.
המין הפנים-ארצי של החבצלת, דרך אגב, הוא חבצלת קטנת-פרחים.

כפר-סבא, 4.2019