הנוסע התשיעי.
ביוספרה 2 (Biosphere 2) היה מיזם שאפתני: לדמות מושבה אנושית בכוכב-לכת מרוחק. את תפקיד המושבה שיחקה חממה של 12.8 דונם, שנבנתה באמצע המדבר של אריזונה ונאטמה למשך שנתיים, כך שתספק לעצמה את כל המים, המזון והחמצן. דיירי ביוספרה 2 היו שמונה אנשים ומאות מינים של צמחים ובעלי-חיים שנבחרו בקפידה כדי לקיים חמשה בתי-גידול שונים ששוחזרו בתוך החממה: מדבר, סוואנה, יער-גשם, ביצה ואוקיאנוס. בין המינים שנבחרו למשימה היו גם 11 מיני נמלים, שנשלחו בשל תפקידיהן החשובים במערכות האקולוגיות.
אולי קצת מיותר לציין, אך כל המיזם היה תחת פיקוח צמוד של ביולוגים, שבחנו בעניין את ביצועי הביוספרה המלאכותית. סקר מגוון מינים שנערך ב-1991, טרם נעילת החממה למשך משימתה הראשונה, העלה ממצא מדאיג: בשטח הביוספרה נמצאו תשעה מיני נמלים: תערובת של מינים מקומיים מאריזונה ומינים פולשים - ואף אחד מהם לא היה מהמינים שהוכנסו במקור! בסקר שני, שנערך בתום השנתיים של הניסוי, נמצאו רק ששה מיני נמלים. סקר שלישי, שנערך בשנת 1997, זמן מה אחרי המשימה השנייה (שארכה חצי שנה), מצא עשרה מיני נמלים. לא רק שלא היה שם אף אחד מהמינים המקוריים, אלא שרק אחד מהמינים מהסקר הראשון נמצא גם בסקר השלישי!
ביוספרה 2 עברה השתלטות עויינת, ואחריה, השתלטות עויינת שנייה! כעת כמעט כל המינים היו מינים פולשים, ו-82% מהפרטים שנמצאו השתייכו למין אחד בלבד: אצנית ארוכת-מחוש (Paratrechina longicornis), נמלה פולשת מהעולם הישן, שהייתה אף יותר מצליחה מנמלת האש (16%) בסביבה זו. זאת הייתה קולוניית החלל שלה עכשיו.
כיצד מין נמלה אחד שגשג בצורה כזאת? כנראה שזאת תוצאה של תוקפנותו לפרוקי-רגליים אחרים, והסימביוזה שלו עם כנימות. אף שכנימות לא הוכנסו בכוונה לשטח הניסוי, כמה מינים שלהן מצאו את דרכם לתוך המבנה, והחלו לשגשג על הצמחייה הטרופית. האצניות ניצלו את טל-הדבש, המהווה את צואת הכנימות, בתור מקור פחמימות כמעט בלעדי. הן הגנו על הכנימות מפני טורפים והשלימו את תזונתן על-ידי טריפת חרקים. כל דבר שלא היה אצניות או בנות-בריתן, סבל והתמעט. אולי ישנם אורגניזמים שהיו יכולים לשמור על אוכלוסיית האצניות נמוכה, אך אבוי, אלה נשארו מהצד האחר של הזכוכית.
ניסוי ביוספרה 2 יכול לספר לנו על כך שאיננו יודעים באמת איך מערכות אקולוגיות מתפתחות ומתפקדות. נסיונותינו ליצור מערכת אקולוגית רצויה לרוב יניבו תוצאות לא רצויות ובלתי-צפויות. אבל יש עוד מוסר השכל, או ליתר דיוק, זרקור לבעיה של מינים פולשים באיים. מערכות אקולוגיות של איים, במיוחד הקטנים שבהם, יכולות להיות שבריריות כמעט כמו זו של ביוספרה 2. מינים זרים, ובמיוחד נמלים, מחוללים שמות במגוון המינים. מערכות אקולוגיות גדולות יכולות לעתים להכיל פלישה כזאת. האצנית ארוכת-המחוש נפוצה בערי הארץ ובולטת במחושיה הארוכים ובתנועתה התזזיתית. היא פולשת, אך לא נחשבת להרסנית מאוד. לעומת זאת, שרשראות איים רבות, מהוואי עד מאוריציוס, הפכו לאזורים מוכי אסון, ממש כאילו היו מושבות חלל בהן התגלו, מאוחר מדי, נוסעים סמויים ורעבתנים.
כפר-סבא, 10.2021