"שריוני שקול כנגד עשרה מגינים, שיני כחרבות, ציפורני חניתות, זנבי ברק, כנפי רוח-סערה, ונשימתי - מות!"
-ההוביט, ג'.ר.ר. טולקין (תרגום משה הנעמי)
ה"דרקון" שמצאתי אמש בכוך בכורכר הוא זעמן זיתני (Platyceps collaris), אולי הנפוץ בנחשי גבעת האירוסים. אין לו, כמובן, כל יכולת להזיק לנו.
בלילה ניתן לראות כיצד כל החורים הריקים-למראה בסלעי הכורכר מתמלאים יצורים. חלקים יוצאים לפתח מחילתם, בעוד אחרים בדיוק להיפך - נכנסים לישון. כוכים כאלה מעניקים הגנה מפני טורפים ומסייעים ליצורים רבים להימנע מעומס חום ומהתייבשות. הם נכס חשוב מאוד לשוכני גבעת האירוסים - מה שגם אומר ששחיקה, חישוף ושאר השמות להרס הסלע, פוגעים באפשרויות המחסה של בעלי-החיים, ובסיכויים להמשך קיומם בשמורה.
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 3.2021
***
הפתעה נעימה.
בעודי מנכש עשבים בחצר הבית, הבחנתי בכניסתו של זעמן זיתני (Platyceps collaris), שהחליק בחינניות ובדממה מוחלטת, דרך הגדר של הבית השכן. כמובן שמשראה אותי עומד מעליו, הסתובב וזחל בחזרה לצד השני של הגדר. התרגשתי מאוד. עד כה ראיתיו רק בבתי-גידול טבעיים!
בקיץ אנחנו עדים לפעילות רבה של נחשים ולטאות, בטבע כמו גם בעיר. במישור החוף מינים רבים של אלה וגם של אלה, ורובם ככולם, בעלי-חיים מועילים, הניזונים מחרקים ומכרסמים. אם זעמן כזה ירצה להשתכן בחצרי, לא תהיה שום סיבה לסלקו.
בין המינים הרבים של זוחלים החיים באזורנו, הצפע המצוי הוא המין המסוכן היחיד, ומפגש איתו באזור עירוני מצריך את פינויו על-ידי לוכד מוסמך (פגשתם צפע בטבע? כיף לכם! הוא יצור יפייפה!) לצערם של שאר הזוחלים, אנשים לעתים יפגעו גם בזעמנים, חנקים, נחשים אחרים ואף לטאות כגון קמטן או חומט גמדי - במחשבה שהם נלחמים בנחש ארסי. לא רק שאין צורך לחשוש ממרבית הזוחלים שאנחנו פוגשים - גם אסור על-פי חוק לפגוע בהם. אפילו במסוכנים.
היכרות עם מגוון הזוחלים של ישראל תפחית את רמות הפאניקה, ואם בכל זאת מפריעה לכם נוכחות של זוחל כלשהו בחצר, הזמינו לוכד. זה עלול להיראות יקר, אבל כך גם עבודה של כל מקצוען אחר, שמגיע לביקור בית ומסכן את עצמו בשבילכם.
כפר-סבא, 5.2019
***
<- הוא הלך לשם.
לפנינו נשל של זעמן זיתני ( Platyceps collaris ), נחש קטן הנפוץ במישור החוף. ככל נשל נחש, גם זה שכאן התחיל בכך שהתנתק מהראש. זחילת הנחש קילפה את שאר העור הישן, כמו גרב, וגם הפכה אותו בתהליך, כך שהצד הפנימי נמצא בחוץ. החלק האחרון שנפרד הוא קצה הזנב. כך אנחנו יכולים לדעת שבעל הנשל יצא מהתמונה מצד ימין. בזמן ההתנשלות נחשים לעתים מחפשים דברים שיעזור לקלף מהם את העור הישן. אני חושב שזאת הסיבה לכך שנשל זה הושאר תוך טיפוס על גדר בטון.

גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 11.2017