היצור היפה הזה שייך למשפחת היתושעשים (Psychodidae). ככל מילה המורכבת משמות שתי חיות (סרטביש, עקרביש, ארינמל) קיימת סכנה שיחשבו כי לפנינו כימרה או מכלוא לא טבעי של חיות משתי סדרות שונות. מכיוון ששילוב כזה הוא קרוב לבלתי-אפשרי, נותר לנו להחליט: האם זה יתוש או עש?
כמה כנפיים יש לו? רק שתיים. סימן שהוא אינו יכול להשתייך לפרפראים. היתושעש הוא נציג של תת-סדרת ארוכי-המחוש בזבובאים, ועל-כן, קרוב ליתושים.
רוב המינים במשפחה הזאת חיים ביערות טרופיים, כמו שהם עשו, לפי עדויות מאובנים, לפחות מאז תור היורה. בעת האחרונה (במובנים גיאולוגיים) קומץ מינים הסתגלו למגורי אדם. הזחלים של בני תת-משפחת ה-Psychodinae חיים ברובד החיידקי המדפן את צינורות הניקוז במקלחת ובכיור. הגלגול נמשך פחות משלושה שבועות, ובסופו מגיח בוגר, שאינו ניזון וחי פחות משבועיים. אנחנו רואים אותם יושבים לרוב על קירות המקלחת, מחכים להזדמנות להזדווג.
לדעתי, הם מקשטים את הבית.
באותה המשפחה יש "כבשה שחורה" בדמות תת-משפחת ה-Phlebotominae, הכוללת מינים עוקצים ומעבירי מחלות, ביניהן, באופן בולט, לישמניה. בני תת-משפחה זו נראים כמו יתושים רגילים ולא כמו עשים.
כפר-סבא, 3.2020
***
טבע לי זבוב בקפה!
לא, רגע, זה יתושעש (.Psychodinae sp). והוא לא טבע. למעשה, הוא עומד על הקפה. מעניין אם מישהו חקר את יכולת דחיית המים של יתושעשים....
~מחפש בגוגל סקולר~
כמובן! התפרסם מאמר* בדיוק בנושא הזה, ועוד בנייצ'ר!
החוקרים שמו לב לכך, שהזבובאים הקטנים, החיים לעתים בכיור והמקלחת שלנו, נראים חיים ויבשים בצורה מחשידה כל-אימת שאנחנו מסתכלים עליהם. הם יושבים על קיר המקלחון שלנו כשאנחנו נכנסים וגם כשאנחנו יוצאים, כאילו לא הפעלנו סביבם זרמי מים בלחץ גבוה במשך דקות ארוכות.
החוקרים בחנו את כסות הגוף של היתושעש הבוגר, בנו מודלים מתמטיים, וערכו תצפיות ביתושעשים בתנאי הרטבה שונים: טפטוף, ערפול, הפלה לבריכה וכלי מים עם גלים.
נמצא כי כל גוף היתושעש (אפילו הכנפיים) מכוסה בשיערות קצרות וצפופות, וביניהן שיערות ארוכות ודלילות יותר. שילוב זה מתגלה ככסות הידרופובית במיוחד: טיפות גדולות נעצרות על-ידי השיערות הגדולות ולפיכך באות במגע עם פחות מעשירית האחוז משטח גופו של היצור. טיפות כאלה שומרות על צורתן העגולה ומחליקות ללא עיכוב מגוף החרק. טיפות קטנות במיוחד, החודרות בין השיערות הגדולות, פוגשות בשיערות הקטנות, ולא יכולות לבוא במגע עם הגוף. החוקרים הפגיזו את החרקים המסכנים בטיפות בשלל גדלים. הקורבנות היו סופגים את עוצמת המהלומה, ואז נעמדים מחדש, יבשים לחלוטין.
הפעם היחידה בה החוקרים גרמו ליתושעש להירטב הייתה כאשר מיקמו אותו בחדר עם ערפל (כמו שקורה במקלחת). הלחות הגבוהה גרמה לטיפות זעירות להתעבות על כנפי היצור. אך כאשר כבר היה עמוס טיפות, היתושעש המריא למעוף קצר, וניער את כל המים מכנפיו בעזרת תנועות הנפנוף. בזמן הערפול היתושעשים נצפו משתינים לעתים קרובות, מה שרומז על כך שהם ניצלו את ההזדמנות הנדירה בה נרטבו כדי לשתות.
ומה לגבי עמידה על המים? גם זאת הלא הייתה בעיה, שכן רגלי היתושעש גם מכוסות שיערות. החוקרים מציינים כי יתושעשים אינם הולכים על המים, אך נוחתים וממריאים מהם בחופשיות. הם אינם שוקעים אף במים מעט מזוהמים, שמתח הפנים שלהם נמוך מזה של מים נקיים. מים מאוד מזוהמים, אמנם, יכולים לגרום להם להירטב. הם גם נמצאו פגיעים מאוד לנוזלים שאינם מים, דוגמת שמנים שונים.
דבר אחרון, מעניין, הוא הפעמים המעטות בהן גל גבוה עוטף את היתושעש במים. החרק הופך לכוד בשלמותו בבועת אוויר צמודה ושוקע איתה לקרקעית. הוא יכול לשרוד בתנאים אלה עד חמש שעות, כאשר הבועה משמשת כזים חיצוני. החוקרים מציינים כי היתושעשים לא ניסו להיחלץ מהמים והיו מתים לבסוף, אם לא עודדו אותם לטפס במעלה הכלי בו בו הוטבעו. כנראה שמקרה של שקיעה בתוך מים היא פשוט לא משהו שיתושעש - אחד מבעלי-החיים ההידרופוביים ביותר בעולם - נתקל בו מספיק פעמים במהלך האבולוציה.
אין לי הרבה מה להוסיף על המחקר המדהים הזה: רק את התפעלותי מבעלי-החיים המרתקים החולקים איתנו בית, ואת הכרת התודה לחנונים הנפלאים שבחרו לצלול לעומקה של שאלה מרתקת זו.
לבסוף רק אומר כי באנגלית מכנים אותם "זבובי כיור", אבל לנוכח יכולתם לדחות מים, הייתי ממליץ להחליף את שמם ל"ברווזי אמבטיה".
כפר-סבא, 4.2022
איך הם לא קיבלו איגנובל על זה?!
***
פאונת מפלים.
דליפה קבועה מצינור מים יצרה על החומה הזאת סביבה דמויית מפל, והמשטח האנכי התכסה ברובד של חיידקים ואצות, המנצלים את המים הזמינים. אם מסתכלים מקרוב על מפל זעיר זה, ניתן לראות כי הרובד המיקרוביאלי מלא זחלים זעירים, בעלי ראש כהה. אלה הם זחלי יתושעשים (Psychodinae), אותם חרקים אפרפרים קטנים, המארחים לנו חברה במקלחת. זחלים אלה מתמחים בחיים בסביבות מימיות עשירות ורדודות מאוד. בעוד הראש שלהם מלחך את מושבות החיידקים, הצד האחורי שלהם נוגע מדי פעם בפני המים, כך שצינור הנשימה ייצור מגע עם האוויר ויבצע חילוף גזים. בדומה לקרוביהם היתושים, בשלב הגולם מוחלף צינור הנשימה האחורי של הזחל בשני צינורות מאחורי הראש. אני תוהה אם הגלמים מצליחים להחזיק בקיר המפל, או שהם נסחפים למטה?
כפר-סבא, 7.2022