(Scorpio fuscus)
עביד שחום
כאשר השיחה מגיעה לשמירה על גבעות כורכר, נהוג להזכיר קומץ של צמחי פרחים כריזמטיים: רתמים, כלניות, וכמובן האירוס הארגמן הידוע לכל. נשמע כאילו אנחנו, מחבקי העצים, מונעים הקמה חיונית של עוד מרכז קניות חשוב מאין כמוהו, רק בשביל שלושה-ארבעה מינים שניתן להשיג במשתלה, או, במקרה הקיצוני, להעתיק מהגבעה, לשוליים של איזה כביש מהיר.
אבל אלה רק "מיני הדגל", שהעלנו למודעות הציבורית כדי שישמרו על אלפי המינים האחרים בגבעות הכורכר. הם נכשלים במשימה שהוטלה עליהם, כך שהגיע הזמן שנדבר על המטרה האמיתית: שמירה על מגוון המינים ובית הגידול.
מהמעט שידוע לנו, הגבעות מקיימות אינספור מיני צמחים, פטריות ובעלי-חיים, מהם לא מעט שאינם מוכרים למדע. חלק מבעלי-החיים תלויים בצמחי הבתה, בעוד אחרים, כמו העביד השחום (Scorpio fuscus) שבתמונה, פשוט לא זזים הרבה, ולא מצליחים להסתגל לעיבוד אינטנסיבי של השטח. לפי מה שאנשים מספרים, כנראה שהם היו די שכיחים באזורנו בעבר, אבל לא עוד. זה העביד הראשון שאני רואה במישור-החוף.
כשאנחנו מגנים על גבעת כורכר, אנחנו שומרים גם על בעלי-חיים אלה, שהולכים ונעלמים מנופי החמרה והכורכר.
תל רומאן, פולג, 7.2021