בדרך למין.
סביון יפו (Senecio joppensis) נחשב באופן מסורתי למין אנדמי למישור החוף הישראלי, איפה שהוא מתמחה בחולות, במיוחד אלה הקרובים לים. היום ברור שסביון יפו התפתח מסביון הערבות Senecio) (glaucus מין הצומח במדבריות והערבות הצחיחות של ישראל ושכנותיה. הוא הסתגל לאקלים הים-תיכוני והוא שונה מבנית מאבותיו שוכני המדבר. עם זאת, מכיוון שמין המקור עוד קיים*, סביון יפו נחשב כעת לתת-מין של סביון הערבות, על אף ההבדלים במראה והפיזיולוגיה.
זה המצב עם "מינים" רבים המאכלסים את מישור החוף. תנאי בית-הגידול עודדו אבולוציה מהירה של אוכלוסיות ייחודיות, שלעתים לא עונות לכל ההגדרות של מין ביולוגי. עבור חלק, דרושות עוד אלפי שנים עד שיהפכו למין עצמאי.
חוף הכרמל, 2.2018


*תגובתו של דר בן-נתן: אני לא חושב שזאת הסיבה וזה בטח לא ההיגיון. הסיבה שסביון יפו הוא לא מין עצמאי היא שאין שום הבדל משמעותי בינו לבין ס. הערבות (עלים בשרניים יותר - תכונה נפוצה אצל צמחים במישור החוף. בפרטים רחוקים יותר מהים אין בשרניות ואין הבדל בעלים מס. הערבות. ההבדל היחיד הוא הקרקפות שהן מעט גדולות יותר) ושיש רצועה רחבה, רציפה והדרגתית של צורות ביניים באיזור מערב הנגב ודרום פלשת.

...

***
סביון? בקיץ?
בחופי הרצליה עוד ניתן לראות תפרחות רעננות של סביוו יפו (Senecio glaucus), גם הודות לשנת הגשמים האחרונה, וגם כי צמחים בחוף הים נוטים לאחר לפרוח.
הרצליה, 6.2019

***

אתמול צוין יום דרווין, ביום הולדתו של האיש שענה על השאלה: למה יש כל-כך הרבה מינים?
מאבק הקיום בטבע, קיומן של מוטציות, כמו גם מגוון המינים, היו ידועים בזמנו. זה החיבור בין שלושת הרעיונות שהביא לפריצת הדרך: שינויים אקראיים בחומר התורשתי מביאים לכך שכל הפרטים באוכלוסיה הנתונה קצת שונים זה מזה. מכיוון שהחיים קשים והמשאבים מוגבלים, לא כולם באוכלוסיה זוכים לשרוד ולהתרבות. תכונות תורשתיות שעזרו לפרט לשרוד ולהתרבות זוכות להיות מופצות באוכלוסיה, בעוד תכונות שמפריעות ומחלישות נוטות לא להמשיך לדורות הבאים. אוכלוסיות שמאכלסות בית-גידול חדש או מתחילות לנצל משאב חדש, נחשפות ללחצים חדשים - כך שהתכונות שדרושות כדי לשרוד משתנות ואיתן, מדור לדור, היצורים עצמם. לבסוף הם כה שונים מאוכלוסיית המקור, שאנחנו אומרים שהן שייכות לשני מינים נפרדים.
הנה למשל, סביון יפו (Senecio joppensis) הגדל על חוף הים של ישראל. עליו הבשרניים הם חלק מהתאמותיו לבית-גידול זה. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי אינו מין עצמאי, אלא אוכלוסיה של סביון הערבות (Senecio glaucus), מהנגב. לפני דרווין, כשהאבולוציה לא הייתה ידועה או לפחות לא הייתה מובנת, זה היה נראה כמו הבדל גדול: האם שני הסביונים הם ישות אחת או שתי ישויות? אבל כיום אנחנו מבינים שהכל הרבה יותר גמיש. סביון הערבות יישב את מישור החוף לא מזמן (במונחים גיאולוגיים). כאן הוא נחשף ללחצי ברירה חדשים, ששינו והתאימו אותו לבית-גידולו החדש. שתי הישויות נמצאות באמצע תהליך התפצלות, בסופו הן יהפכו לשני מינים ברורים.
תהליך פשוט זה הוא האחראי לכך שיש פילים ועצי באובב, תולעים שטוחות ופטריות עץ, סטרפטוקוקים וקוקוליתופורים, נמלי-קציר שחורות ונמלי-קציר דו-גוניות. משמבינים את האבולוציה, כל המגוון המבלבל הופך להגיוני, אם כי לא פחות מרתק.

חוף תל-ברוך, תל-אביב, 2.2020