כשמרימים את אחד מגושי האדמה הסדוקה בתחתית השלולית היבשה, מתגלים בתחתיתו כיסים של חיידקים מחזרי סולפט, הניכרים בצבעם השחור. בכיסים אלה, הנמצאים במצע חרסיתי רווי מים, מתקיימים תנאים אנאירוביים (נטולי חמצן חופשי). רוב האורגניזמים לא יכולים להתקיים בתנאים כאלה, מה שפותח גומחה אקולוגית למעטים שיכולים. חיידקים מחזרי סולפט משתמשים ביוני סולפט (אטום גופרית עם ארבעה אטומי חמצן) המצויים במצע לתהליך הקרוי "נשימה אנאירובית", בו הסולפט משמש במקום החמצן. תהליך זה פחות יעיל מנשימה אירובית רגילה, ותוצרו הוא מימן גופרתי - הגז שמריח כמו ביצים רקובות. המימן הגופרתי ממשיך ומגיב עם חומרים בסביבתו, ויוצר בין השאר ברזל גופרתי: התרכובת הנותנת למצע את הצבע השחור שלו.
ריבוי של חומר אורגני במצע מעודד שגשוג של חיידקים מתמחים אלה, כך שסביבות בהן ישנם מים מזוהמים (ולפעמים גם סביבות טבעיות, כמו ביצות ושפכי נהרות) מתאפיינות לעתים בבוץ שחור והריח הגופרתי המוכר לכולנו.
עקב חוסר הצורך בחמצן, חיידקים מחזרי סולפט מצויים לא רק מתחת לקרומי קרקע, אלא במגוון סביבות בלתי-נגישות, דוגמת קרקעית הים, מערות עמוקות, מי תהום וגופי מים אנאירוביים, דוגמת מרבית הנפח של הים השחור. תועלת אחת שחיידקים אלה מביאים לעולם היא שהם משתמשים במתאן המיוצר על-ידי חיידקים אחרים החיים במחיצתם, ובכך מפחיתים משמעותית את פליטתו של גז חממה זה לאטמוספרה.
מקטע חמד, נחל איילון, 7.2021