שוד האצות הגדול.
חזזיות נראות כמו יצורים סטטיים, בקושי חיים. איננו מדמיינים את שגרת היום שלהן כמשהו מרגש במיוחד. אך כמובן, כמו כל היצורים החיים, הן מתקיימות במאבק מתמיד.
על מה חזזיות נאבקות? מקום, אור ואצות.
כאשר נבגים של פטריית חזזית, כמו האוכפית האפורה (Toninia sedifolia) שבתמונה, מגיעים למיקום חדש, עליהם למצוא אצות חד-תאיות, אותן הפטרייה תשלב בתוך היצע שלה, וכך תהפוך לחזזית. אבל זה לא כל-כך פשוט למצוא אצות הגדלות חשופות על סלע או ענף, שלא לדבר על אצות ממין המתאים להתחזזות. לכן האוכפית, כמו גם פטריות של חזזיות נפוצות דוגמת צבעוניות וישפיות, מחפשת חזזית צעירה, אליה תוכל לפלוש ולגנוב ממנה את האצות.
מינים אחרים בסוג אוכפית פתרו את בעיית חוסר האצות בצורה אחרת: הם לא הופכים יותר לחזזית, אלא חיים כטפילים על חזזיות ממינים אחרים. אין להם יצע פוטוסינטתי, אך גופי הפרי שלהם מופיעים כנטע זר על יצע החזזית הפונדקאית.
גם בבגרותה האוכפית יכולה להיות אגרסיבית כלפי יצורים אחרים. בתמונה אפשר לראות שבחזזית משולבות ציציות עלים של הטחב סלולית החומות (Tortula muralis). האוכפית כנראה גדלה על הטחב, עקב משק המים המשופר שלו (בהשוואה לסלע). עם הזמן היא מכסה וחונקת את הסלולית.
אז האם החזזית בטוחה עכשיו? לא. כמובן שלא.
המלחמה המתמדת על מקום הולידה מינים של חזזיות המתמחים בהתיישבות על חזזיות בוגרות, גניבת האצות שלהן והחלפתן ההדרגתית. זה מתחיל ככתם קטן, ולאט-לאט מתפשט, עד שהחזזית המקורית אינה עוד. הסוג אוכפית, למשל, מותקף על-ידי הסוג ענברית Fulgesia)). גם בתמונה הזאת אפשר לראות כתמים חשודים של חזזית צהובה על גוף האוכפית. יכול להיות כי מדובר בתחילתו של תהליך השתלטות.
עקב מסגרת הזמן שבה כל המאבק קורה, עולם החזזיות נראה לנו שליו, אפילו משעמם. אך כמו כל תחום בביולוגיה, אם להסתכל עליו בפרספקטיבה המתאימה, גם צד זה של הטבע הופך לסוער, דינאמי ומוזר.

גבעת החרובים, מרחבי-רחובות, 12.2023