קל לזכור.
הדובון היפייפה ( Utetheisa pulchella ) הוא פרפראי קטן, המוכר מייד בזכות תפזורת השחור-אדום שלו על רקע לבן. באופן מאוד נוח, זאת גם תבנית הצבע של הזחל. זה נדיר - זחלים ופרפרים בוגרים לרוב לא נושאים מאפיינים משותפים.
ניתן לראות את הזחלים בעיקר בקיץ, על צמח המזון העיקרי שלהם: עוקץ-העקרב (כך גם ניתן להזמינו לגינתכם). בגבעות כורכר, שם צומח עוקץ-העקרב עגול-העלים, ניתן למצוא את הזחלים אף בחורף. זאת הודות לכך שהמין הנ"ל הוא רב-שנתי.

גבעת קוזלובסקי, גבעתיים, 12.2017
***

דובון יפהפה (Utetheisa pulchella) הוא פרפראי נאה ממשפחת הדובוניים (Erebidae). גם הזחל וגם הבוגר מצטיינים בדוגמת לבן-אדום-שחור בולטת, המצביעה על רעלים המצויים בגופם, אותם השיגו ממזונם המועדף: צמחים ממשפחת הזיפניים (Boraginaceae).
תפוצת הדובון היפהפה משתרעת בחלקים החמים של אירופה, אפריקה ואסיה, מזרחה עד מיאנמר. אבל משלמדתם לזהותו, ייראה כאילו אפשר לפגוש מין זה בכל פינה של העולם.
הכיצד? יש לזה שתי סיבות.
ראשית, הדובונים הבוגרים משוטטים בעונת הקיץ הרחק מאזורי הרבייה שלהם, וצצים בכל-מיני מקומות לא צפויים. כך לעתים פוגשים אותם בארצות צפון אירופה, ולעתים רחוקות אף באמריקה.
שנית, בסוג Utetheisa יש עשרות רבות של מינים, מלבד הדובון היפהפה - ורובם ככולם דומים לו מאוד בהופעתם. דובונים אלה נפוצים באמריקה, אוסטרליה, אפריקה, אבל הכי מעניין הוא שרבים מהם אנדמיים לשרשראות איים: צאצאים של דובונים משוטטים שמצאו לעצמם בית חדש מעבר לים. ישנם "דובונים יפיפיים" האנדמיים לאיי הגלפגוס, לאיי שלמה, לאיי התבלינים, למדגסקר, לפיליפינים, לטיוואן, ליפן ומיקומים רבים אחרים המנותקים מהיבשת. בני הסוג Utetheisa הם אולי מגלי הארצות הנועזים ביותר בין הפרפראים. מי יודע לאן יפנה הדובון בתמונה אחרי שיסיים את גלגולו? אולי ייסד מין חדש בארץ רחוקה, בה איש לא יוכל להגיד מאיפה הגיע, אבל יהיה ברור לכולם שעשה דרך ארוכה.

גבעת סנחריב (התל האשורי), ראשון-לציון, 4.2021
***

הדובון היפהפה (Utetheisa pulchella) הוא עש קיצי, הפעיל בחודשים החמים. הוא מוגדר כמין פוליפאגי (בעל מזונות רבים), אך בישראל יש לו העדפה ברורה: עוקץ העקרב (.Heliotropium spp).
זחלי הדובון היפהפה עוברים חמשה שלבי נשל (שלושה מהם אפשר לראות בתמונות) הנמשכים כולם כשלושים יום. הגלגול, מביצה לבוגר, מושלם תוך כחמישים יום.
באירופה מין זה מספיק להשלים שניים-שלושה דורות בשנה, אבל בישראל ובמיוחד במישור-החוף, הדובון היפהפה פעיל כל השנה, ויכול, בתיאוריה, להשלים שבעה דורות.
הגורם המגביל את הזחלים הוא מזון, שכן עוקץ-העקרב נמצא בחורף בכמויות קטנות בלבד. בקיץ, לעומת זאת, כאשר צמחים אלה צצים בכל מקום, הדובונים יכולים לחגוג. משמתרבים מקורות המזון, אוכלוסיית הדובונים גדלה בהתאם, ויכולה להגיע תוך כמה חודשים לממדי התפרצות.
אנחנו רק באמצע הקיץ, וצמחי עוקץ-העקרב הריחני (Heliotropium suaveolens) שראיתי מול סינמה-סיטי היו כבר מכוסים לחלוטין בזחלים מכל הגדלים, ובהמוני בוגרים מרפרפים.
כעת גידול האוכלוסייה צפוי להיעצר, שכן מקורות המזון מנוצלים במלואם. התפרצות דובונים זו יכולה להרוג, לבסוף, את הפונדקאים, ולגרום לקריסת האוכלוסייה בטרם תחילת החורף.

גלילות, 7.2022
***

הדובון היפייפה (Utetheisa pulchella) הוא אחד החביבים שבפרפראים הנפוצים בקיץ. גם לא קשה לבסס אוכלוסייה שלו בחצרכם האחורית. אין צורך לשתול פיגם או פתילת מדבר. כל שצריך הוא לא לנכש את עוקץ-העקרב, כשעשב זה משיג דריסת רגל בגינה. זחליו המקושטים, ובוגריו החינניים של הדובון היפייפה לא יאחרו להגיע.

אביחיל, 8.2020
***

הדובון היפהפה (Utetheisa pulchella) הוא הדובון הרביעי של מישור-החוף* ובין הארבעה הוא המין שהבוגרים שלו נראים הכי הרבה בשדה, לאורך כמעט כל השנה. זחלי המין ניזונים בארץ בעיקר מעוקץ-העקרב (.Heliotropium spp), כך שאין מחסור במזון עבורם. אנחנו יודעים לא מעט על מחזור החיים והפיסיולוגיה של הדובון היפהפה, כי על אף שבישראל אין לו חשיבות מיוחדת לאדם, בהודו הוא מהווה מזיק חקלאי, שכן שם הוא מתפתח בעיקר על צמחי הקרוטלריה (Crotalaria juncea), המשמשים במדינה זו ואחרות כצמחי סיבים חשובים וכמזון לבהמות. משהתעורר הצורך להילחם בעש היפה, התעורר גם העניין באופן בו הוא חי ומתפתח.

שדה השפה, מרחבי-רחובות, 11.2021
*דובון הקורים, דובון מנומר ודובון הקיקיון. על לא דבר
***

לפני שאני כותב בקבוצה על יצור כלשהו, אני בודק אם כתבתי עליו בעבר, ואם כן, מתי הייתה הפעם האחרונה, ומה אני יכול לכתוב כדי לא לחזור על עצמי?
על הדובון היפהפה (Utetheisa pulchella), אני כותב, כך מתברר, כבר פעם שמינית. כבר כתבתי על הבוגר והזחל, על התזונה, התפוצה והחשיבות לאדם.
אבל מעולם לא הראיתי לכם את הגחון שלו, עם שתי שורות של נקודות שחורות, בזכותן העש נראה כלובש חולצת שף.
האם הנקודות נועדו לתקשר עם יצורים מעליהם הדובון עף? אולי במחזור חיי היצור נוצר מצב בו הדובון מזדקף או מתהפך? אולי אין להן כל תפקיד חזותי?
איני בטוח ששאלה זו תקבל מענה (אם כי, מי יודע?)

אגם סטלה (הגל הגואה), ראשון-לציון, 5.2022
***

אוליגופגאיה (oligophagy) היא אורח-חיים של תזונה במגוון מצומצם של מינים. הדוגמאות הידועות הן כמובן אלה של הפנדה והקואלה, כל אחת והצמח הקשה-לעיכול שלה. עם זאת, רוב היונקים הם פוליפאגיים: ניזונים ממינים רבים. בעולם החרקים תופעת האוליגופאגיה נפוצה הרבה יותר. לרבים מהצמחים יש מיקרו-טורפים ספציפיים, שהתפתחו להתגבר על מנגנוני ההגנה של מין או קבוצת מינים קטנה.
הדובון היפהפה (Utetheisa pulchella) הוא עש שזחליו ניזונים בעלי עוקץ-העקרב. עובדה זו הופכת את מציאת העש לקלה למדי, כל-עוד יודעים לזהות את הצמח. בהיותו של עוקץ-העקרב צמח נפוץ, גם הדובון היפהפה נפוץ, ובהיותו של הצמח קיצי בעיקר, גם את העש (וזחליו) אנחנו פוגשים לרוב בעונה זו.

ובהיות הדובון חרק כה יפה, פלא שאני מחפש בשדות קבוצות של עוקץ-העקרב?

חורבות בני-ברק, 8.2018