ימים ספורים אחרי שהקשבתי להרצאתה של מירב וונשק, בנושא נמלת-האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) ופלישתה לישראל, ישבתי על הדשא בפקולטה למדעי החיים, והרגשתי צריבה בזרועי. את האשמה זיהיתי במהרה, הודות לגודלה, צבעה, והכי חשוב, נסיונה לנשוך ולעקוץ אותי בו-זמנית. הייתה זו הנוסעת הסמויה מדרום-אמריקה, בה רשויות המדינה כשלו מלטפל בזמן.
למזלי, גיליתי כי איני אחד האנשים הרגישים לארסה של נמלה זו, וכי בהחלט שווה להרגיש קצת צריבה בשביל תמונה טובה. קירבתי את המצלמה למרחק אפס - וצילמתי.
ויקיפדיה הייתה אז עוד קטנה יחסית, וקצב גדילתה היה מסחרר. ללא ניסיון, אך עם הרבה התלהבות, נרשמתי כמה שנים לפני-כן כעורך באתר. והתמונה הזאת - היא התאימה בול לויקיפדיה: מהצד, בהשוואה לאדם ועוד בפעולה! כהוכחה, תוכלו ללכת לערך על נמלה זו באנציקלופדיה החופשית, ולראות את החרק הקטן נושך את זרועי במגוון שפות. בשביל תהילה, כך אומרים, צריך לסבול.
תל-אביב, 6.2010
***
כשהגעתי לפסטיבל אייקון, התיישבתי בצד, בצל העצים, להתכונן להרצאה שלי, בנושא בטיחות פרוקי-רגליים וזוחלים במשחקי תפקידים.
בעודי עובר על המצגת, התחלתי לחוש דקירות בגב, ואז גם בכתפיים, כאילו ננעצו בגופי רסיסי זכוכית קטנים. רק אחרי כמה דקירות כאלה, הבנתי שעוררתי את זעמן של נמלי-האש הקטנות (Wasmannia auropunctata), וזאת על אף שהקדשתי להן שקופית נפרדת בהרצאה!
כנראה שהתישבתי קרוב מדי לפלפלון עליו הן גידלו מגוון של כנימות לחליבה. אבל, מצד שני, האם נמלי-אש אפילו צריכות סיבה?
נמלת-האש הקטנה היא פולשת חמורה, שהופצה למגוון ארצות בעולם. משהיא דרכה בביתה החדש, קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור. את הנזק הרב ביותר היא גורמת באיים, כמו איי הוואי והגלפגוס, שם המערכת האקולוגית השברירית מעורערת בקלות בעקבות פלישת מין חדש.
באיים יש גם את התקווה הרבה ביותר להדבירה, עקב השטח הקטן והבידוד שלהם. ההדברה נעשית בעיקר עם פתיונות רעל.
מכיוון שבישראל נמלה זו מוגבלת במיוחד לערים, אני חושב שאולי נוכל לחסלה ביעילות בעתיד, תוך התייחסות לעיר כאל אי.
תל-אביב, 10.2022