השיטה המכחילה (Acacia saligna) היא אחד הצמחים הפולשים השנואים בישראל. חורשותיה הן שממות אקולוגיות והתקדמותה נראית בלתי-ניתנת לעצירה. מצד שני, ישנם אנשים הקובלים על יחסנו למינים כאל פולשים, בטענה כי זכותם לחיים עולה על הבנותינו בדבר הארגון הנכון של המערכת האקולוגית. אולי חורשות השיטה הן לא רעות, אלא פשוט שונות?
כדי לתת פרופורציה לשתי השקפות אלה, אני רוצה להזמין אתכם לפינה הדרום-מערבית של אוסטרליה, משם מגיע הצמח המושמץ. אזור זה, ששטחו שווה בערך לזה של גרמניה, הוא בעל אקלים ים-תיכוני, והוא ידוע בזכות עושר בוטני בלתי-רגיל. בין השאר, מוכרים בו כ-500 מיני שיטה: יותר מכל מיני העצים והשיחים הגדלים בטבע בישראל (כולל הפולשים!). עד תחילת ההתיישבות האירופאית, זה היה אזור גידולה היחיד של השיטה המכחילה, שאפילו בו היא צמחה רק בחצי המערבי (עם שטח כשל בריטניה) ואפילו אז גדלה רק בתפוצה מקוטעת. רק אחרי שהמתיישבים פנו לשנות את בתי-הגידול ולשתול שיטים לנוי, החל עץ קטן זה הופך נפוץ גם בשאר אזורי אוסטרליה וגם בארצות אחרות.
כשאנחנו יוצאים אל אזור גידולה המקורי של השיטה המכחילה, אנחנו מגלים שהוא מאוד לא אחיד: במערב יש לנו יער איקליפטוס גבוה וסגור. במזרח יש סוואנה יובשנית ודלילה. בהתאם להבדלי האקלים, השיטה המכחילה פיתחה ארבעה אקוטיפים - בסוואנה, בחורש החופי, ביער הסגור ולאורך נהרות. כשאנחנו מוצאים שיטה שכזאת בבית-גידולה הטבעי ומסתכלים בה בעיון, אנחנו רואים הרנוגים חצי-טפיליים היושבים על ענפיה. אם היינו מסתכלים מתחת לאדמה, היינו מבחינים בכך שעצים מסויימים, דוגמת עץ הסנדל המקומי, נטפלים לשיטה, דרך השורשים, ומשתמשים במשאביה. כשנתקרב אולי נחריד קנגורו אפור שהסתתר בצמרתו הנמוכה של העץ, ואולי נפריע לגדרון-פיה, שבנה את קנו בתוך הנוף הצפוף. נסתכל מקרוב ונראה כי תפרחותיה החגיגיות של השיטה האוסטרלית מואבקות על ידי חיפושיות וציפורי שיר מקומיות, הנקראות דבשנים. גם פוסומים זנבי-מברשת - יונקי-כיס בגודל חתול - מטפסים כדי להנות מהתפרחות, אך לא כדי להאביקן, אלא לאוכלן בשלמותן. בהמשך העונה נוכל לראות תוכיים הקוטפים את התרמילים הצעירים ואוכלים את הזרעים הירוקים. הזרעים שבכל-זאת יזכו להבשיל ייאספו על-ידי נמלים בעבור גופיף השומן שלהן, ויופצו ברחבי החורש. חלקם ינבטו וחלקם ייאכלו על-ידי ציפורים וזחלי חדקוניות. ולא רק הזרעים: בכל כל חלק של השיטה המכחילה נוכל למצוא חרקים הניזונים ממנה. הם נוברים בגזעיה, מכרסמים את שורשיה, ויוצרים מנהרות ועפצים בפילודים דמויי-העלה. יש אפילו חרקים המתמחים בנבירה בעפצים שנוצרים על ענפי השיטה עקב הטפלה במין של פטריה.
חוויית המפגש עם שיטה מכחילה בבית-גידולה הטבעי, בחורש וביער המערב-אוסטרליים, תהיה שונה בתכלית מהמפגש עם הצמח בארצות הנכר. שם זה חלק בלתי-נפרד ממערכת אקולוגית יפה ובריאה. לא בריון, המשנה את הסביבה לצרכיו, אלא אזרח אחראי, המתאים את עצמו לסביבותיו השונות, והתורם מעצמו לצמחים, הפטריות ובעלי-החיים שבסביבתו.
כל הגורמים המאזנים הללו, הקיימים במערב אוסטרליה, הם מה שנהוג לכנות בשם הפשטני "אויבים טבעיים" של השיטה המכחילה (אם כי המילה "אויבים" היא האנשה מיותרת). היעדרם אצלנו הוא מה שהעניק לשיטה את הכוח המשחית שהפך אותה לצרה כה גדולה לאקולוגיה הישראלית. כשאנחנו נגדה, חשוב לזכור כי אין היא רעה מיסודה, אלא רק בקונטקסט מסויים ועקב נסיבותינו המקומיות. וכשאנחנו בעדה - אני ממליץ לזכור את מערב אוסטרליה, שם צמח זה מקיים מערכת אקולוגית עשירה ורבגונית. הרי גם כאן, בארץ, יש לנו מערכות אקולוגיות עשירות ורבגוניות: חולות, בתות, ערבות וחורשים. כשהשיטה מתפרצת אליהן, לא רק שאינה מביאה את הפוסומים וההרנוגים שלה איתה, אלא היא דוחקת החוצה את מקביליהם הישראליים, כך שבעבור חייו של מין אחד נעלמים מהשטח אלפי אחרים (ואנחנו, האנשים, מבינים בזה דבר או שניים).

צומת גהה, 4.2022
***

"יער האגדות" שיוצרת השיטה המכחילה (Acacia saligna) הוא נוף אסתטי, במיוחד בחורף. הגזעים המפותלים ומשחקי האור על מרבד החמציץ בהחלט יוצרים תמונה יפה. על אף חזותו המושכת, בית-גידול זה הוא תוצאה של השתלטות השיטה המכחילה על שטח חולות ודחיקת מגוון המינים המקורי שלו. מספר מצומצם של מיני צמחים, בעלי-חיים ופטריות מאכלס חורש זה ומשגשג בו. מגוון המכרסמים מוחלף בעכברים, מגוון העשבוניים מוחלף בחמציצים, ומגוון השיחים ובני-השיח מוחלף בשיטה.
בשבילנו זה לא אינטואיטיבי. זה ירוק, זה פראי, זה מייצר חמצן - אבל זה מדבר אקולוגי, בעוד שדיונות נודדות הן לא.
אבל יש עוד משהו: חורש השיטה המכחילה בארץ הוא בית-גידול חדש. שילוב המינים הזה והנוף המגיע איתו לא היו קיימים בארצות המקור של השיטה והחמציץ. לצד האובדן הרב, יש גם קצת רווח. מערכת אקולוגית נולדה. אמנם אני בעד הוצאת השיטה המכחילה מהשמורות והגנים הלאומיים, לא הייתי רוצה לראות את יער האגדות של מישור החוף נעלם לחלוטין מנופנו.

תל-מיכל, הרצליה, 12.2020
***

נתפסה על חם!
השיטה המכחילה (Acacia saligna) היא עץ מיוחד במינו. כבכל מיני השיטה ובסגנון אופייני למשפחת הפרפרניים, עלי הצמח מנוצים - כלומר, מורכבים מעלעלים קטנים הצומחים לאורכה של הפטוטרת. כאשר השיטה המכחילה נובטת, היא אכן מצמיחה עלים כאלה, אך בגיל חודש-חודשיים היא מפסיקה להצמיח עלים כלל ובמשך שארית חייה, כל העץ מכוסה בענפים חשופים ותו לא. הענפים הקטנים, אמנם, הם מיוחדים: הם שטוחים וירוקים ומזכירים עלים של הרדוף או ערבה. אלה הם הענפים שעושים את הפוטוסינתזה ויוצרים את נוף העץ המוכר לנו. הסיבה לפיתוח האבולוציוני הזה היא אולי חיסכון במים - כמו שקורה בהרבה צמחי אקלימים יבשים, המטמיעים בעזרת הגבעול והענפים.
המעבר משלב העלים לשלב הענפים בחיי העץ הוא קצר, כאמור, וקורה מוקדם. עם זאת, לפעמים אפשר למצוא שיטים שטרם ויתרו על עלוות ילדותן, המלבלבת בקצות הענפים הירוקים.

באר יעקב, 4.2017
***

מחכה לי בתחנת האוטובוס, ומבחין בזווית העין בדבורת דבש (Apis mellifera) המשחרת לה על שיטה מכחילה (Acacia saligna).
האם השיטה פורחת? עוד לא.
אולי הדבורה מחפשת טל-דבש?
אני ניגש לברר, ורואה את הדבורה נוחתת ומלקקת מקום שנמצא בבסיס הפילוד (הענף דמוי העלה של השיטים האוסטרליות*). עכשיו זה ברור: לשיטה המכחילה יש צופנים חוץ-פרחיים!
אני מסתכל ומוצא אותם על בסיסי כל הפילודים, ולפעמים לאורך הפילוד עצמו. הם מודגשים בטבעת אדומה, אז איך לא הבחנתי בהם עד עכשיו?
לפעמים צריך להיעזר ביצורים סביבנו כדי להיות מסוגלים לראות את מה שגלוי לכל. הם רואים את העולם אחרת ועניינים אחרים מעסיקים אותם. אם נשים לב, הם יגלו לנו דברים שלא חשבנו אפילו לחפש.

מחלף גהה, 2.2024

*הג'נט של העלים, לצופי המקום הטוב.
***

הצטברות של זרעי שיטה מכחילה (Acacia saligna) ליד קן נמלת-הקציר השחורה (Messor ebeninus). זרעי השיטה מכילים תוספת רכה ועשירה בשומן, הנקראת אליוזום (Elaiosome). תוספת זו היא שמשכנעת את הנמלים לסחוב את הזרע לקן. לאחר הסרת האליוזום, מושלך הזרע הבלתי-אכיל אל הגורן (כך נקראת המזבלה של נמלת הקציר), שם יוכל לנבוט הרחק מצמח האם. אליוזומים - "תשלומים" על שירות ההפצה של הנמלים - נפוצים בעולם הצמחים ונחקרים בישראל בהקשר של יחסי הדדיות ורמאות בטבע.

קריית-אונו, 5.2018
***

השרף המופרש על-ידי השיטה המכחילה (Acacia saligna) מוכר לנו מילדותנו. קראנו לו "קריסטלים" (במלרע) והיינו אוספים פיסות קשיחות שלו מעץ אחד שהכרנו בשדות באר-יעקב. ערך הקריסטלים היה עבורנו אסתטי בלבד, שכן הם הצטיינו גם בצבע יפה וגם בצורות נטיפים מופלאות.
מתברר שעבור האבוריג'ינים של מערב אוסטרליה - מדינת המוצא של השיטה המכחילה - היו לשרף הזה שימושים נוספים. בעונה המתאימה היו הנשים יוצאות אל החורש ואוספות כמויות גדולות של שרף, ממנו היו מעצבות כדורים גדולים שניתן היה לשמור לשימוש מאוחר יותר. בעת הצורך היו שוברים פיסות מהכדור ומשתמשים בהן כדבק או כמזון.

תל-מיכל, הרצליה, 12.2020
***

צוחקת אחרונה.
אחרי שאתר עירוני ננטש, מתרחשים מספר תהליכים, הנובעים מהתנוונות הדומם והתפתחות החי.
השיטה המכחילה (Acacia saligna) היא שותפה פעילה בשני התהליכים. אחרי זמן קצר של הזנחה, ניתן לראותה מכסה מדרכות וכבישים, מרחיבה סדקים ומבקעת את האספלט. פוריותה הגבוהה, הסתפקותה בקרקע דלה ויכולתה למנוע צמיחת מינים אחרים - כל אלה מאפשרים לרחוב נטוש להפוך לחורשת שיטים תוך עשרים שנה.
על אף האמור מעלה, הרס האספלט והוספת חומר אורגני לקרקע (בצורת ענפים עשירי חנקן) יאפשרו בסוף גם למיני צמחים אחרים להתבסס ולהחזיר את השטח המוזנח לידי הטבע. אולי אחרי שהשיטה תמות.

הרצליה, 9.2018
***

תופעה מעניינת: עלים על שיטה מכחילה (Acacia saligna) בוגרת. במין זה העלים הם שריד אבולוציוני והם "אמורים" להופיע רק בצמח הצעיר. אחרי גיל חודש-חודשיים, כל ההטמעה מתבצעת בעזרת הפילודים, הנראים כעלי ערבה. אתמול נתקלתי במספר עצים סמוכים שהצמיחו עלים. מספר העלים לא היה גדול, אך העובדה שהופיעו על עצים נפרדים הייתה משונה.
אני תוהה אם יש בכך מאפיין גנטי של האוכלוסייה, אך חושד כי מדובר בתגובה דומה לאיזה שהוא גורם עקה, דוגמת הריסוס השנתי בקוטלי עשבים.

צומת גהה, 1.2024
***

בעוד עצים רבים רק נחרכים בקליפתם כאשר סביבם משתוללת שריפת קוצים, השיטה המכחילה (Acacia saligna) מתה, אפילו אם אינה נשרפת. מה ששורד הוא רבבות הזרעים שלה, שעם הגשם הראשון ממש מבקעים את האדמה בנחישותם לנבוט. הקרקע מתחת לכל עץ שיטה נמק מתחילה להוריק מצאצאי העץ. קשה מאוד להתחרות בהצלחה כזאת. ללא עזרתנו, השיטה המכחילה רק תמשיך להתפשט.
בשלב זה עוד יש לנבטים עלים, והם דומים לעצי השיטה הישראליים, אך בקרוב יצמיחו האילנות הצעירים עלים אלה על ענפים מטמיעים משוטחים, ועד הקיץ יפסיקו לגדל עלים כלל, ויגדלו ענפים בלבד.

עמק גלילות, 11.2019