נוסטוק (.Nostoc sp)
הנוסטוק בולט על הקרקע אחרי גשמים ואף בבקרים עשירי טל. הוא נראה כמו משחה חומה, אצה או צואה של בעל-חיים כלשהו. מרקמו ג'לטיני ולא ניכר בו מבנה כלשהו.
לפנינו מושבה של כחוליות (Cyanobacteria), חיידקים המכילים כלורופיל. לרוב, איננו רואים חיידקים, בשל היותם יצורים חד-תאיים, אך מושבות המונות מיליונים רבים ניתנות לעתים להבחנה בקלות. כחוליות מסויימות ניכרות לעינינו, כאשר מספרים גדולים שלהן צובעים מים עומדים בירוק, או קירות וסלעים בשחור.
מושבות הנוסטוק מתקיימות בדומה לצמחים או אצות, מטמיעות סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה וגם קושרות חנקן מהאוויר ומעשירות בחומרי מזון את המצע עליו הן גדלות. המושבות מורכבות ממליוני תאים בודדים הקשורים ביניהם בחומר סוכרי. חומר זה סופח מים וגורם מושבות לתפוח לצורת הג'לי המוכרת בזמן גשמים, אך ניתן לאתר אותן גם כשהן יבשות, אחרי שהתוודענו לקיומן. במצב היבש מצויים תאי הנוסטוק בתרדמת ואינם מתרבים או מטמיעים.
מלבד צורתו החופשית, ניתן לפגוש בנוסטוק גם כחלק מחזזית (מושבה שיתופית של פטריות ויצורים פוטוסינתטיים) הנקראת תופחנית (Collema), הדומה בעצמה למושבת נוסטוק קטנה.
מעניין לפגוש את הנוסטוק בשדה, עם צורותיו המוזרות, המרתיעות מעט. הוא נותן לנו הצצה אל המגוון העצום של היצורים החד-תאיים החיים סביבנו. רוב המגוון הזה אינו מוכר לאנושות. אורחות חייהם של רוב האורגניזמים הללו לא ידועות לנו, וכך גם לא מובנות לנו עד תום תרומותיהם למערכת האקולוגית.
לוד, 1.2013 | מושבות מיובשות (הגושים השחורים) גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 3.2017 |
---|---|
גבעת האירוסים, ראשון-לציון, 2.2016 |
מקורות
-
אלון 1985, החי והצומח בארץ ישראל - כרך 9, צמחים חסרי פרחים