לכאורה לפנינו עוד פרח אביבי, כחלחל ויפה, אולי מעט נמוך. אך יש בו דבר-מה יוצא-דופן: אין לו עלים, ואפילו גבעול התפרחת חיוור וכלל לא ירוק. לפנינו, איפוא, צמח טפיל.

העלקת נטפלת לשורשים של צמחים עשבוניים ממינים רבים, הן בטבע ובחקלאות. אין לה כלורופיל והיא תלויה בפונדקאי שלה לחלוטין, למים ולמזון. טפילות זו פוגעת, כמובן, בפונדקאי ומחלישה אותו. זה אינו רצוי בצמחי תרבות, אך בין צמחי בר זהו פשוט עוד סוג של יחסי גומלין בין מינים שונים. 

בסוף מחזור חייה הקצר, היא מייצרת שפע של זרעים זעירים, המופצים על-ידי הרוח ועל-ידי בעלי-חיים, לפונדקאים חדשים. 

העלקת המצרית מצויה לאורך כל מישור החוף, ובעולם גדלה בארצות הים התיכון ודרום אירופה. מינים נוספים של עלקת מצויים במישור החוף.