שבוע המודעות לכרוונים!

סתם, נו. אין שבוע כזה, אבל תמיד חבל לי שאנשים אינם מודעים לקיומו של העוף הזה.
הכרוון המצוי (Burhinus oedicnemus) הוא עוף קרקעי גדול מסדרת החופמאים. מין זה אוהב קרקע חשופה ואף מקנן ישירות עליה. הוא נפוץ באזורים של עשב נמוך, אך מצוי גם במגרשים ריקים, ממש בשולי העיר ולפעמים גם במרכזה.
הכרוון המצוי פעיל בעיקר בלילה וביום הוא נסתר מעין עקב צבעי ההסוואה שלו, כך שעל אף קרבתו לאדם, הוא אינו מוכר במיוחד. כאשר מטרידים אותו, הכרוון בורח בריצה ושומר על מרחק בטוח מאיתנו. הוא יכול לעוף (יש אף אוכלוסיות נודדות) אבל לא אוהב לעשות כן.
זמן מה אחרי השקיעה ניתן לשמוע את קולות הכרוונים - קריאות נוגות ובודדות, המזכירות את קולותיהם של עופות מים.

דרום נס-ציונה, 3.2016
***
כרוון מצוי (Burhinus oedicnemus).
איך אפשר לעמוד בפני העיניים הצהובות האלה?
בבריטניה הכרוון הוא עוף נדיר מאוד, המקנן רק בנקודות הספורות באי, בהן הסביבה מספיק חמה, יבשה ושוממה. בישראל, ברוך השם, לא חסרים בתי-גידול הולמים עבור הכרוון.

גבעות טירת-שלום, נס-ציונה, 10.2018
***

את זה לא רואים כל יום: להקה של כ-40 כרוונים (Burhinus oedicnemus)! הכרוון יציב בישראל ומרגיש טוב בשטחים חרבים וריקים. נראה שאין לו מה לעשות צפונה מכאן, אבל כרוונים חיים כמקייצים גם באירופה, עד אנגליה (שם הם נדירים). אצלנו בדרך כלל רואים עוף זה בזוגות או אולי שלשות, אבל בחורף מגיעים כרוונים נודדים מארצות הצפון (כן. כבר חורף) ואז רואים אותם במספרים גדולים.
הכרוונים שפגשתי הסתתרו במיומנות בין הרגבים הגדולים בשדה, כך שלעתים רק הראש נראה, ולפעמים גם לא זה. כמה הצלחתם לספור?

הוד-השרון, 11.2019
***
אנפית הבקר (Bubulcus ibis) שוקלת בין 300 ל-500 גרם. זהו גם טווח המשקל של הכרוון המצוי (Burhinus oedicnemus). גם אם האנפית עולה מעט על הכרוון בגובהה ובמוטת כנפיה, מפתיע לראות את ההבדל באורך אצבעות של שני בעלי-כנף אלה.
אצבעות הכרוון הן כמו פרסות. הן קצרות ורחבות ומטרתן לאפשר ריצה מהירה. אצבעות האנפית הן ארוכות ופרושות לרוחב. האצבע הרביעית צמודה לקרקע. מטרתן לתמוך במשקל האנפית בעת הליכה על בוץ וצמחיית מים. מוצא שני העופות הוא בציפורי מים, אך השינויים שהם עברו אינם זהים, והם משקפים את אסטרטגיות הציד השונות של המינים. האנפית, הצדה בהתגנבות, לא איבדה את הצורת האצבעות של אבותיה, כי היא לא חוותה את לחצי הברירה הפועלים על הכרוון, הצד במרדף קצר.

גבעת חבצלת, 2.2022
***

אי אפשר להתבלבל בין עקבות כרוון מצוי (Burhinus oedicnemus) לבין עקבות נחליאלי לבן (Motacilla alba). לאחד רק שלוש אצבעות והן קצרות ועבות. לשני אצבעות דקות, כשהאצבע הרביעית היא הארוכה ביותר.
אף שכיום שניהם עופות קרקעיים (עם זיקה קלה למים, במקרה של הנחליאלי), רגליהם מעידות על העבר השונה של אבותיהם. הכרוון מגיע מסדרת החופמאיים. אבותיו היו עופות חוף, אשר רצו עם רגליהם הארוכות על החול הרטוב של שפת הים. הנחליאלי שייך לסדרת ציפורי-השיר. אבותיו חיו על עצים והשתמשו באצבע הרביעית לאחיזה בענף, במיוחד בזמן שינה.

ראשון-לציון, 3.2023
***

על אף השינויים האבולוציוניים הרבים שהם עברו במרוצת השנים, דינוזאורים מודרניים, דוגמת הכרוון המצוי (Burhinus oedicnemus), עדיין משמרים את טביעת הרגל התלת-אצבעית שאבותיהם פיתחו לפני 200,000,000 שנה.
טביעות אלה, שנרשמו בחול שבתמונה, כבר נמחקו. אבל כנראה שאיפה-שהוא בעולם, טביעות רגל של עופות ויצורים אחרים, זוכות להיטבע בתנאים הנכונים כדי להשתמר, ממש כמו שקרה לעקבות הדינוזאורים בבית-זית. הן גם הוטבעו בחומר רך, אך שיחק הגורל והן השתמרו בסלע עד ימינו: שמונים מיליון שנה אחרי המעשה.

מרחבי-רחובות, 11.2021