יצורים מעטים ריתקו אותי בילדותי כמו הרבנדל. פרוק-רגליים גדול זה, המגיע לעתים ליותר מעשרה סנטימטרים באורכו, הוא אחת החיות היחידות באזורנו המסוגלות להסב נזק רציני לאדם. הארס, המוזרק לקורבן בעזרת גפיים מיוחדים הסמוכים לראש (אלה נקראים רגלסות) הופך את נשיכת הרבנדל לכואבת מאוד, ומצריכה לעתים טיפול רפואי. הייינו מוצאים אותם לעתים קרובות מתחת לאבנים, באופן תדיר הרבה יותר מעקרבים או נחשים - כך שנשיכת רבנדל נראתה לנו כתקלה סבירה שיש לחשוש ממנה.

הגודל וצבעי האזהרה העזים הופכים כמובן את הזיהוי לקל מאוד. נדלים בני סוגים אחרים, מהמצויים בארץ, הם קטנים ועדינים בהרבה. זיהוי זה הוא גם בין ענייניו של הרבנדל עצמו, שכן אין לו אינטרס להיקלע לקרב עם בעל-חיים שאינו הטרף שלו, ואולי אף למות כתוצאה ממנו. למען ההגינות, על אף שצבעי צהוב-שחור הם הנפוצים ביותר, קיימת במין זה גם גרסת צבע נדירה יותר, שחורה כמעט לחלוטין (מלניסטית). 

כפי שבוודאי שמתם לב, נדלים הם יצורים חובבי חושך, המתחילים לחפש מסתור בתזזיתיות, מהרגע בו הרמנו את האבן שלהם. מתחת לאבן הם בין בעלי-החיים הגדולים ביותר, והם חופשיים לטרוף יצורים קטנים מהם: פרוקי-רגליים וחולייתנים קטנים. מהרגע בו נחשפו, הם הופכים לטרף אפשרי עבור יונקים ועופות טורפים, המוצאים לעתים דרכים להימנע מהנשיכה הארסית.