מתוך "מדריך ארצות החמרה לסיורי לילה", 3.10.2020

​

לאור ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, אין להתפלא על כך שציד וליקוט מביאים לרבים מאיתנו סיפוק רב. אותה היסטוריה אבולוציונית גם הפכה אותנו לבעלי-חיים אמפתיים מאוד, שעם חינוך נכון לומדים להתחבר ליצורים חיים אחרים וסולדים מהריגתם. צילום טבע הוא פתרון נפוץ ויעיל לקונפליקט זה. עם זאת, רבים מאיתנו נהנים עדיין ללכוד בעלי-חיים בידיהם, ולשחרר אותם. רוב החולייתנים בישראל מוגנים, ולכן איני ממליץ על תפיסת זוחלים או דו-חיים כתחביב (אלא אם יש לכם היתר, ואז זה כבר מקצוע). פרוקי-רגליים יבשתיים הם מקרה אחר.

הנה אנחנו הולכים בחולות באחד מלילות הקיץ, ומזהים את העקבות הנקרים בדרכנו. רוב היצורים שהשאירו אותם כבר רחוקים מאיתנו, אך לא כולם. הנה קו מתפתל בחול, שנראה כאילו נלקח מסרט באגס-באני. בעליו לא הלך, אלא שחה בתוך המצע הרופף. אנחנו עוקבים אחר העקבות ורואים שהם עוצרים בפתאומיות באמצע השביל. אנחנו מכניסים יד זהירה לחול וחושפים את השחיין הקטן.

לפעמים זאת קוצית או ארינמל אחר, לפעמים זחל של טרפן ולפעמים זה תיקנחול עברי: זהוב, זיפי ומשוריין. אחיו הקטן של התיקנחול המצרי, חובב העיר המפוייח. לרגע נרגיש עילוי, כמו שהרגישו אבותינו הציידים והגששים; ולאחר מכן, כשנראה כמה לא בנוח מרגיש היצור הקטן מחוץ לחול, נעזוב אותו ונניח לו להתחפר, כמו הפרימטים האמפתיים שאנחנו.

לכידת התיקנחול לא משרתת רק את היצרים הקמאיים שלנו. התבוננות ביצור זה עוזרת להסביר את מושג האבולוציה המתכנסת, שכן לתיקנחול התאמות שהתפתחו בבעלי-חיים חופרים רבים, דוגמת הארמדיל השעיר הצווחני*. נקבות התיקנחול, עם גופיהן העגלגלים וחסרי הכנפיים, יכולות גם לעזור לפייס אנשים עם תיקנים בכלל. אם כי, לומר את האמת, משפחת התיקנחוליים התפצלה משאר התיקאים איפה-שהוא בתור היורה, עוד לפני שהטרמיטים עשו כן. התיקנחול העברי קרוב יותר לתיקנים החברתיים הססגוניים של אקוודור יותר משהוא קרוב אל התיקן האמריקאי שמתחת לכיור.

בריזת הבוקר תמחק את עקבות השחיין הקטן, את עקבותינו שלנו, ואת הסימנים לכך שהיה לנו ציד מוצלח. נקווה שהתיקנחולים ימשיכו לעשות סימנים חדשים בחול מדי לילה, לפחות למאה מיליון שנה נוספות.

***

מה למדתי כשציירתי: מכירים את זה שבילדות אנחנו מציירים הכל בצבעים חזקים, אבל במציאות רוב הצבעים מאוד דהויים? זה כאילו הציור שלנו הוא רכז תפוזים, והמציאות היא "מים בטעמים". תחילה ציירתי את התיקנחול בצהוב חול שנראה לי כמו הצבע הנכון, ואז העברתי שעתיים בלהוסיף לו שכבות של לבן. יש לי עוד הרבה ללמוד.

קשה להעביר תחושת תלת-ממד בציור של יצור עגול. כמות הזיפים על השריון מדהימה. לא הצלחתי לצייר את כולם.

התיקנחול שציירתי כנראה אחרי התנשלות, והסגול הזה עתיד להיות חום בסוף תהליך הבירוס. אבל זה הצילום היחיד שהיה לי, ולכן ציירתי אותו.

***

​

*- או בלעז Screaming Hairy Armadillo ,Chaetophractus vellerosus, שזה השם של הלהקה הבאה שלי.