לא דיברנו מספיק על גבעת חבצלת.
אני מציג לכם כאן מדי שבוע את נפלאות הטבע סביב העיר רחובות, אך שטח אחד כמעט לא מופיע בעמוד זה - גבעת חבצלת, הנקראת על שם שכונת חבצלת, בקצה הדרומי של העיר, היא מקום מופלא, ומפתיע ומעורר תקווה מאין כמוהו.

בשטח אכן מצויות כמה גבעות כורכר, חלק מאותו רצף המתחיל בגבעות נס-ציונה. עושרן לא נופל מעושרן של גבעות אלה, עם מגוון פרחים, מהם נעדרת אולי רק החבצלת שבשם הגבעה. אבל הפלא לא נגמר כאן. סביב הגבעות ישנו שטח חמרה נמוך ורחב, מלא בהריסות בטון, ערימות פסולת ישנות, קוליסים וסימנים של רעיית יתר. על אף כל אלה, ובניגוד למה שידוע לי על התפתחות הצומח באזורנו, כל השטח אוכלס מחדש בצמחיית בתה. תלי הבטון עמוסים לעייפה בסחלבים ואירוסים ארץ-ישראליים; שדות הבור מנוקדים בכלניות ולולייניות; את גרוטאות הברזל והפלסטיק עוטרים שיחי קידה ורותם. עושר עולם החי כנראה שלא נופל מעושר הצומח. כבר סיפרתי כאן על האוכלוסייה הגדולה של שבלולית הכורכר, האנדמית, בגבעות אלה - מהבריאות והדרומיות ביותר שאני מכיר. מצד שני, בביקורי האחרון (ביום שישי הזה), ראיתי עד כמה גבעות אלה מושכות עופות: להקות של כרוונים, גבתונים וחוגלות - כולם עופות חובבי שדות וגריגה - נצפו שם תוך זמן קצר. הרגשתי כאילו חזרתי לשדות מישור-החוף, כמו שהיו בימי הגעת החלוצים.

המקום צריך להיות שמורת טבע. לא רק הכורכר היפה, אלא גם החמרה המצולקת סביבו. התושבים רוצים את המקום כשמורת טבע, ובעבר ניסו להיאבק עבורו. בינתיים, לא נראה שיש סימן להתקדמות. הגבעות משמשות במשך שנים רבות כסלמי נדל"ני, ממנו חותכים כל פעם פרוסה עבור עוד רחוב.
מרחבי גבעת חבצלת מציגים נוף בעל חיות מפליאה ויכולת השתקמות שלא נראתה כדוגמתה. הם עמדו בהרבה, והצליחו, בסופו של יום, לחזור לשגשג. עכשיו הם זקוקים להגנתנו. האירוסים יכולים לפרוץ ולצמוח, אבל הם אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם בבית-המשפט. אסור להפסיק לנסות, עד שבמסמכים הרשמיים יהיה כתוב: הגבעות הללו נמצאות כאן בשביל כולנו, ואין לפגוע בהן מעתה ועד עולם.

גבעת חבצלת, רחובות, 1.2022